Musar על משלי 14:4

הרביעי ארור (בראשית מט, ז), נגד עולם הכסא שהמחלוקות אם בעל תשובה עדיף, או צדיק עדיף. שור ארור, פירש רש"י ותוס' שכם ארור כנען. וכבר ידוע העבירה הקליפה היא כנען בידו מאזני מרמה (הושע יב, ח). וזהו סוד (במדבר כא, א) כנעני מלך ערד, על דרך (ברכות לא, א) לא הערוד ממית, אלא החטא ממית. וקורהו ארור עדיין, מאחר שנאחז בקליפה, אף שנכנס לקדושה בהמולו כל זכר, כי אשרי מי שפרקו נאה ולא חטא אז לא קורהו שוב ארור, ואדרבה קראם שור למעליותא כי רב תבואות בכח השור (משלי יד, ד), ושניהם אמת, כי יש חילוק בין תשובה מאהבה לתשובה מיראה. אי נמי, כמו שחילק הרמב"ם בשמונה פרקים פרק ששי בין מצות המושכלות למצות השמעיות, עיין שם באורך:

וְעַל יְדֵי כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה מִתּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם, כִּי בְּכָל דִבּוּר מְקַיֵּם בָּזֶה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַסְּפָרִים, וְעַל יְדֵי כָּל מִצְוָה מִתְקַדֶּשֶׁת נֶפֶשׁ הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ט"ו מ'): "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִים לֵאלֹקֵיכֶם". וְאֵין לָאָדָם בְּכָל אֵיבָרָיו, שֶׁיִּתּוֹסֵף לוֹ עַל יְדֵיהֶם מִצְוֹת כְּמוֹ בְּעִנְיַן הַדִּבּוּר שֶׁחֲנָנוֹ ה' בּוֹ, כִּי אֵיזֶה מִצְוָה שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּאֵיבָרָיו, מֻכְרָח לִשְׁהוֹת עַל זֶה אֵיזֶה מִינוּט, וּבְזֶה הַזְּמַן, אִם יִלְמַד תּוֹרָה, יוּכַל לְהוֹצִיא מִפִּיו מֵאוֹת דִּבּוּרִים שֶׁל תּוֹרָה, וְלָכֵן אֵין רְשׁוּת לָאָדָם לִבָּטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, בְּמָקוֹם שֶׁיְּכוֹלָה הַמִּצְוָה לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי אֲחֵרִים. וְעַל זֶה רָמַז הַכָּתוּב בְּמִשְׁלֵי (י"ט ד'): "הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים", וּפֵרֵשׁ הַגְּרָ"א, שֶׁעַל יְדֵי הוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה מִתּוֹסְפִים לָאָדָם רֵעִים רַבִּים, כִּי מִכָּל דִּבּוּר שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁמְּקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה, נִבְרָא לוֹ פְּרַקְלִיט אֶחָד, וְהֵם הֵם רֵעִים הַנֶּאֱמָנִים שֶׁל הָאָדָם.

הרי הכל סובב והולך על סוד דביקת השם בישראל, כל זמן שעושין רצון המקום אף השם שלם והכסא שלם, ובעגל שמטו אחד מטטרמולין דהיינו פני השור שהוא אחד מארבע חיות הנושאות הכסא. וכשישראל עושין רצון המקום הם נושאות הכסא בקיום התורה והמצות דהיינו תלמוד ומעשה ואז נקראים אדם כמו שכתוב (יחזקאל לד, לא) אדם אתם, והם מרכבה של אדם. ובלימוד התורה הם מרכבה של שור כמו שכתוב (משלי יד, יד) ורב תבואות בכח שור, ואמרו רבותינו ז"ל (ע"ז ה, ב) לעולם ישים עצמו לתורה כשור לעול. ומצד המעשה הם כארי וכנשר כמו שאמר יהודא בן תימא (אבות ה, כ) הוי עז כנמר, וקל כנשר. ופירש זה הטור על הלב והעין וכן כתיב (במדבר טו, לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, ובקלקול ישראל אז נתהפך מארי נתקיים (ירמיה ד, ז) עלה אריה מסבכו, ומנשר כתיב (דברים כח, מט) כאשר יראה הנשר. ומאדם אדום: