Musar על משלי 24:6

ג. שֶׁנֶּעְלָם מֵאִתָּנוּ הַתַּחְבּוּלוֹת, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה כְּדֵי לְהִמָּלֵט מִיַּד הַיֵּצֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ"ד ו'): "כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה".

ואין טוב לאדם אלא שיבקש לו חבירים תמימים שיאירו עיניו במה שהוא עור בו, ויוכיחוהו באהבתם ונמצאו מצילים אותו מכל רע, כי מה שאין האדם יכול לראות, לפי שאינו רואה חובה לעצמו, הם יראו ויבינו ויזהירוהו ונשמר, ועל זה נאמר (משלי כד:ו): ותשועה ברוב יועץ.

בה יבוש האדם ויחרד בעמדו לפני קונו להתפלל או לעבוד כל עבודה, היא היראה המשובחת שנשתבחו בה חסידי עולם, והוא מה שמשה מדבר ואומר (דברים כח:נח): ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלהיך.