Musar על משלי 4:7

[וְזֶהוּ מַה שֶּׁכָּתַב (משלי ד' ז'): "רֵאשִׁית חָכְמָה, קְנֵה חָכְמָה". וּמַה שֶּׁסִּיֵּם הַכָּתוּב: "וּבְכָל קַנְיָנֶךָ קְנֵה בִּינָה". בֵּאוּרוֹ כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁחָכְמָה יִקָּרֵא דְּבָרִים פְּשׁוּטִים, מֻשְׂכָּלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, מַה שֶּׁלּוֹמֵד מֵאֲחֵרִים, וּבִינָה יִקָּרֵא מַה שֶּׁמִּתְבּוֹנֵן אַחַר כָּךְ בְּעַצְמוֹ לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר. וְלָכֵן אָמַר: מִתְּחִלָּה צָרִיךְ לִקְנוֹת חָכְמָה, וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק עוֹד וּלְהָבִין בְּעַצְמוֹ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ (בשבת דף ל"א.), שֶׁשּׁוֹאֲלִין לוֹ לְאָדָם בִּשְׁעַת הַדִּין: פִּלְפַּלְתָּ בַּחָכְמָה? הֵבַנְתָּ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר? וּמַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב: "וּבְכָל קִנְיָנֶךָ", יוּבַן עַל פִּי מַה דְּאִיתָא בְּמִדְרַשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים (פרשה ח') בְּעִנְיַן ר' חִיָּא בַּר אַבָּא וְר' יוֹחָנָן, שֶׁהָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ וּפָגְעוּ בְּחַד חַקְלָא (שָׂדֶה), וְאָמַר לוֹ ר' יוֹחָנָן: דֵּין הֲוֵי דִּידִי, וְזַבָּנִית בְּגִין לָעֵי בְּאוֹרַיְתָא, וְכֵן לַחֲקַל אַחֲרוֹן (הגיעו לשדה אחד, ואמר לו ר' יוחנן זה היה שלי, ומכרתיו כדי לעסק בתורה, וכן לשדה האחרון), שָׁרֵי (התחיל) ר' חִיָּא בַּר אַבָּא בָּכֵי (לבכות), וְאָמַר לוֹ: מַה תַּנִּיחַ לְעֵת זִקְנָתְךָ? וְהֵשִׁיב לוֹ ר' יוֹחָנָן: מַה יִּרַע לְךָ? מָכַרְתִּי דָּבָר שֶׁבְּרִיאָתוֹ הָיְתָה בְּשֵׁשֶׁת יָמִים, כְּדִכְתִיב (שמות כ' י"א): "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה"' וְגוֹ', וְקָנִיתִי דָּבָר, שֶׁלְּמָדוּהָ בְּאַרְבָּעִים יוֹם, כְּדִכְתִיב (שמות ל"ד כ"ח): "וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם" וְגוֹ'. עַד כָּאן לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ. וְזֶהוּ שֶׁרָמַז לָנוּ הַכָּתוּב (משלי שם): "וּבְכָל קַנְיָנֶךָ קְנֵה בִּינָה", שֶׁנָּכוֹן שֶׁיִּמְסֹר כָּל נְכָסָיו כְּדֵי לִקְנוֹת בִּינָה, וְהַיְנוּ שֶׁיִּתְחַכֵּם בְּכָל עִנְיְנֵי הַתּוֹרָה לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר.]

כֵּן הוּא הַדָּבָר הַזֶּה. מִי שֶׁפִּיו פָּתוּחַ תָּמִיד, וְאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל עַצְמוֹ, אֲפִלּוּ אִם יִלְמַד כָּל שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה וְכָל הַשַּׁ"ס כַּמָּה פְּעָמִים, כְּשֶׁיָּבוֹא לְמַעְלָה, לֹא יִמְצָא אֲפִלּוּ גְּמָרָא אַחַת שֶׁתָּגֵן עָלָיו, כִּי כָּל אַחַת נִמְשָׁךְ עָלֶיהָ רוּחַ הַטֻּמְאָה, וּמָאוּס לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ. עַל כֵּן הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, בְּעֵת שֶׁמַּתְחִיל לְהִתְחַכֵּם בַּתּוֹרָה וּמְקַיֵּם מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי ד' ז'): "רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה", צָרִיךְ לְקַיֵּם (תהילים קי"א י') "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה"', וְאָז אַשְׁרֵי וְטוֹב לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא, כִּי תּוֹרָתוֹ חֲבִיבָה מְאֹד בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין עָלֶיהָ דֹּפִי. וְאִישׁ כָּזֶה צָרִיךְ לְהִזְדָּרֵז וּלְהוֹסִיך חָכְמָה כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל, וְאִם מְבַטֵּל שָׁעָה אַחַת מִן הַתּוֹרָה, הוּא הֶזֵּק נוֹרָא, כִּי אֵין דוֹמֶה עֶבֶד עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה מַחַט לְעֶבֶד נוֹקֵב מַרְגָּלִיּוֹת.