Musar על משלי 8:12

ועתה אבאר הסוד. הנה בשם יעקב בא במרמה (שם כז, לה) פירוש בחכמה ליטול הברכות, דהיינו לרמות את עשו, דהיינו אחיזתו מלמעלה השטן המקטרג כמו שכתבתי לעיל, כי עשו הוא אדום, והוא מזוהמת נחש הקדמוני הארור^הגה"העל כן היה יעקב תאומים עם עשו, כדי שעשו ישאב כל הזוהמא מיעקב, ומשם יפרד יעקב כולו קודש, ועשו טמא טמא יקרא. ובבראשית רבה (סג, ח) אמרו, ויצא הראשון אדמוני (בראשית כה, כה), למה יצא עשו תחילה, כדי שיצא הוא ויצא סריתו עמו. סריתו פירוש סרחונו. והענין כי שאב הדם נדות לבדו, ויעקב יצא נקי. וכבר נודע כי דם נדות הוא משבא נחש על חוה והטיל בה זוהמא, פירסה נדה:, והנחש היה ערום על כן צריך יעקב לבוא עליו בערמה להכניע באומנותו, כמו שהרגו את בלעם בחרב שהחרב הוא אומנתו כמו שכתב רש"י בפסוק (במדבר לא, ח) ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב. ובזוהר (עי' ח"ג קצג, ב. מדה"ג במדבר לא, ח) אמר שלא היו יכולין להרוג את בלעם אלא דוקא בחרב שלו, והתרגום אומר על יודע ציד נחשירכן, ופירש בציוני הסוד נחשירכן שהיה חקוק נחש על ירך שלו, והארכתי בענין זה במקום אחר. על כן בא סמאל ליגע בכף ירך יעקב, אבל לא יכול לו (במדבר כג, כג) כי לא נחש ביעקב, ויוצאי ירך יעקב הם זרע קודש ועשו הוא משורש נחש הארור, ויעקב ובניו זרע ברך ה' על כן בא יעקב בעקבה ובמרמה באומנתו של נחש הערום ולקח הברכות. וערמה זו היא חכמה כמו שכתוב (משלי ח, יב) אני חכמה שכנתו ערמה. אחר כך באחיזתו למעלה במקור הברכות נקרא ישראל כי עלה אל האלהים, ומדריגת ישראל הוא למעלה שהוא משתורר עם המלאכים ועולה למעלה מהם ושם אין אחיזה להם. וענין עליה זו היא ממדריגה למדריגה עד מקום הנעלם אפילו כמלאכי השרת העליונים, וזהו שתרגום אונקלוס ארי רב את קדם ה':