Musar על קהלת 2:13

אדם כי יהיה בעור בשרו (ויקרא יג, ב), רמזתי למעלה. וכתבתי למעלה כי בגדי כהונה נעשים לכבוד ולתפארת והם כדמות כתנות אור במקום כתנות עור. ויש להקשות לפי התרגום שתירגם על פסוק (בראשית ג, כא) ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור, לבושין דיקר כו', נמצא הוא משוה כתנות אור לבגדי כהונה שהם לכבוד ולתפארת (שמות כח, ב), שהרי גם על כתנות (אור) [עור] תירגם לבושין דיקר. אמנם יש בזה סוד הרמוז בפסוק (קהלת ב, יג) ויתרון אור מתוך החושך, שהקב"ה נותן טהור מטמא. ויש לי על זה דרוש ארוך מחובר על פרשת מצורע שחל בו שבת הגדול תמצאנו במסכת פסחים שלי בדרוש שבת הגדול, עיין שם יראו עיניך וישמח לבך:

כתיב (איוב יד, ד) מי יתן טהור מטמא לא אחד. ופסוק זה על דרך פסוק (קהלת ב, יג) ויתרון לאור מחשך, והארכתי מאד בדרושים אחרים מענין זה, כי סבת החשך גורם יתרון האור ממה שהיה קודם שנתחשך, ואמרו רז"ל חוה סחטה אשכול של ענבים בענבים מעורבים בשמרים ואינם נכרים רק מתבטלים, וכשנסחט ונעשו שמרים אחר כך נשאר היין משומר רצה לומר מסולק מהשמרים. ענין השמרים הוא כח הבחירה הנתונה לאדם לבחור בטוב או רע, ולעתיד יהיה הטוב הכרחיי נצחיי כמו הנשמה קודם בואה לעולם טהורה ובחזירתה ביותר והוא זך ובהיר יותר ממה שהיה קודם סחיטה:

האחת עשרה: שיזכור איך הוא זריז וממהר בענייניו לאסוף הון, וחושב יומם ולילה, ואינו חושש לאהוב אלא למי שיעזרהו לקבץ כסף וזהב. ואפשר שתהא יגיעתו לריק, שיאבד הכל, או שמא יהא ממונו לרעתו, או שמא ימות מהרה; אף על פי כן טורח כל כך. אם כן מה יעשה לנשמתו הקיימת לעולם ועד? ועוד: כמה אתה חייב לתקן ענייניך, ולהיות זריז לזכור תמיד לזכותם ולצחצחם בזכות הקיימת לעולם ועד ולעולמי עולמים. ועתה ראה מה חילוק יש בין שני העולמות, ומעלת האחד מן האחר "כיתרון האור מן החושך" (קהלת ב יג).