Musar על קהלת 3:20

וּלְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִגְבִיר אֶחָד, סוֹחֵר שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת, שֶׁנָסַע מִבֵּיתוֹ, וּבִקֵשׁ לְאֶחָד מִמְּקֹרָבָיו שֶׁיַּשְׁגִּיחַ עַל נְכָסָיו, וַיַּרְשֵׁהוּ לִרְאוֹת אֶת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, הַיָּפוֹת אֲשֶׁר לוֹ. וַיִּפְתַּח הַתֵּבָה, וַיַּרְא הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת הַיָּפוֹת, וּבְצִדָּם סָמוּךְ לָהֶם בְּתוֹךְ הַתֵּבָה רָאָה הַרְבֵּה עָפָר בָּלוּי. וַיֹּאמֶר בִּלְבָבוֹ: הֶעָשִׁיר הַזֶּה שׁוֹטֶה הוּא. אֵיךְ מַנִּיחַ עָפָר בָּלוּי עִם אֲבָנִים טוֹבוֹת בְּיַחַד? וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מֵאֵלָיו, דַּהֲלֹא בָּרוּר הוּא, דְּכָל חֲמוּדֵי הַתֵּבֵל בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים יִתְהַפְּכוּ הַכֹּל לְעָפָר, בֵּין מִמֶּנּוּ גּוּפָא וּבֵין מִכָּל דָּבָר שֶׁהָיְתָה תְּשׁוּקָתוֹ אֵלָיו בְּחַיָּיו, כְּדִכְתִיב (קהלת ג' כ'): "הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר". וְיִתְמַהּ עַל נַפְשׁוֹ לָנֶצַח, אֵיךְ הִרְכִּיב בְּתֵבָתוֹ [הַיְנוּ בְּלִבּוֹ] שְׁתֵּי אֲהָבוֹת יַחַד: אַהֲבָה לַה' וּלְתוֹרָתוֹ, שֶׁזֶּהוּ בֶּאֱמֶת אֲבָנִים טוֹבוֹת הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז, וְאַהֲבָה לֶעָפָר יַחַד. וְכִי לֹא יָדַע בְּחַיָּיו, שֶׁסּוֹף דָבָר יִהְיֶה, שֶׁיָּשׁוּב הַכֹּל לֶעָפָר? וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁיְּגָרֵשׁ מִמַּחְשְׁבוֹתָיו הִרְהוּרֵי הַתַּאֲוָה לַחֲמוּדֵי הַתֵּבֵל. וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין: "וְיַחֵד לְבָבֵנוּ וְכוּ', וְלֹא נֵבוֹשׁ לְעוֹלָם וָעֶד". וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין בִּקרִיאַת שְׁמַע (דברים ו' ה'): "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ" וְגוֹ'.