Musar על קהלת 4:9

וכן אמרו רז"ל (ברכות ח, א) אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומצוי בבית הכנסת (לפנינו; ומתפלל עם הצבור) כאלו פדאני לי ולבני מבין הכותים, עד כאן לשונם. ואמרו מצוי בבית הכנסת מורה על ההתמדה בבית הכנסת, כי כמו ששאר בני כשיבקשוני אני נודע להם במקומות שהם רגילים לשבת שם רוב היום ושם יבקשום. והאיש הזה הוא מצוי רוב זמן היום בבית הכנסת, עד כשיאמר אדם לחבירו פלוני היכן הוא מצוי. ישיבוהו שהוא מצוי בבית הכנסת, וילמד ממה שנצטווה הכהן גדול (ויקרא כא, יב) ומן המקדש לא יצא, בערך זה הרוצה להתקדש יתקדש במקום הקודש בית הכנסת או בית המדרש. ומכל מקום טוב הוא ההתבודדות על ידי קניית חבר, שהרי אמרו רז"ל (ברכות סג, ב) חרב על הבדים וגואלו וגו' (ירמיה נ, לו), כמו שיתבאר בעזרת ה'. ואמרו רז"ל בספרי (עי' אבות דר"נ ח, ג) על פסוק (קהלת ד, ט) טובים השנים מן האחד, מכאן אמרו יקנה אדם חבר לעצמו להיות קורא עמו ושונה עמו ואוכל עמו ומגלה לו סתריו, עד כאן לשונם. עד כאן דברי ראשית חכמה:

הוראה - ידוע מאמר רבותינו זכרונם לברכה (סוטה כב, א) על פסוק (משלי ז כו) כי רבים חללים הפילה, זה תלמיד חכם שלא הגיע להוראה ומורה, ועצמים כל הרגיה זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה. ואמרו רבותינו ז''ל (שבת קמהק ב) על פסוק (משלי ז ג) אמר לחכמה אחותי את אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אמרהו, ואם לאו, אל תאמרהו. וזה נאמר בש''ס אפלו על מלי דלא נפקא מנה מידי לענין דינא, כל שכן כי נפקא מנה לענין דינא, ולא זו בלבד כי איכא למחש שיתיר את האסור או שיטהר את הטמא, אז יחרד האיש וילפת ויראה כאלו חרב מנחת לו בין ירכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו ולא יוציא מפיו לומר מתר או טהור, עד שיהא ברור לו הדבר כשמש, ולא יסמך על זכירתו, אלא יעין הדבר בספר בשעת מעשה פן ואולי זכרונו כוזב, ואם לא ימצא הדבר מפרש להקל לא יסמך על ידיעתו לפסק הדין לקלא על ידי פלפולו אפלו אם הוא חכם גדול לעיני כל העם לא יבוש מלשאל לחכמים אחרים כי טובים השנים מן האחד (קהלת ד ט) וכל אדם כוזב ולפם חרפא שבשתא (ב''מ צו ב):

חברותא - חברותא מה טובה, עד שאמרו (מבחר כ, יא ירושלמי הוריות פ''ג ה''א מאירי משלי יז יז): אדם בלא חבר כשמאל בלא ימין, רק שיהיה חבר טוב ירא אלקים וסר מרע. וכבר אמרו רבותינו ז''ל (יבמות סג א) סק דרגא בחר שושבינא. וטוב לגבר שיהיה לו חבר טוב אוהב ורע שיגלה לו כל סתריו ויתיעץ עמו על כל דבר שרוצה לעשות. ואף אם הוא חכם גדול, יטל עצה מן הקטן, ושמע לעצה חכם (משלי יב טו), כי טובים השנים מן האחד (קהלת ד ט). ומי גדול מן הקדוש ברוך הוא ואמר (בראשית א כו) נעשה אדם, ואמרו רבותינו ז''ל (סנהדרין לח ב) שנמלך במלאכי השרת, ללמד לאדם דעת שאף הגדול יטל עצה מן הקטן, כי כמה פעמים עינו מטעהו, ולפם חורפא שבשתא (ב''מ צו ב), וכל האדם כוזב. וכאשר יטל עצה, אם לא יועיל לא יפסיד, ואם לא יישר בעיניו הישר בעיניו יעשה. ושנינו (משלי ג ה) ואל בינתך אל תשען ותשועה ברב יועץ. ומה גם לעסוק בדברי תורה צריך חברותא שמחדדין זה לזה בהלכה. וידוע מאמר רבותינו ז''ל (תענית ז, א) על פסוק (ירמיה נ לו) חרב אל הבדים ונאלו. רחמנא לצלן ולשיזבן. אך צריך לבחר חברים טובים שנוחים זה לזה בהלכה ומודים על האמת, לא כן כשאינם טובים שמנגחים זה לזה בדברי קנטורים ורבה קטגוריא ושנאה ותחרות, כל כי הא ההעדר טוב. ואם לא ימצא חבר טוב, התלמידים יהיו לו לחברים, שכבר אמר רבי פלוני הרבה למדתי מרבותי, ומחברי יותר, ומתלמידי יותר מכלם (תענית ז א):