Musar על שמות 12:27

והנה זכר הפסח הוא על שם שפסח במצרים כו' (שמות יב, כז), ופסח מצרים מורה על ביטול עבודה זרה וביטול השרים שלמעלה, אשר הוכה הבכור והך הכפתור וירעשו הסיפים, ופסח מצרים רומז על הפסח דלעתיד שאז יתקיים (זכריה יד, ט) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ופסח מצרים היה מקחו בשבת ונקרא שבת הגדול, מורה אלעתיד שכולו שבת. ואיתא בטור (או"ח תל) שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול כו', ועיין בבית יוסף הקושיות שהקשה, ותירצם בדוחק. גם כתבתי תירוצים אחרים במקום אחר (עי' לקמן תחלת דרוש ששי ד"ה שבת שלפני):

והנה עצם השאלה לפסח הוא מבן רשע, ולשון שאלת החכם הוא מושאל מהאי דואתחנן, על כן לא הזכירה התורה כאן בפסח בהדיא בן חכם, וזהו שאמר אף אתה אמור לו כהלכות הפסח, כלומר לענין פסח תשיב לו אין מפטירין, אבל לענין השאלה גופה על כלל התורה התשובה היא ככתובה בואתחנן. והנה מתחלה דיבר החכם כי הוא ראש המדברים, ואחר כך הרשע, והרשע קופץ באפקירותו טרם שהשיבו לחכם, לכך כתיב בניכם לשון רבים, כי רמזה תורה בכאן כשידבר הרשע אז יהיו המדברים בניכם לשון רבים, כי גם החכם דיבר. וכתיב שם (שמות יב, כז) ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל, ולא אמר אליו כי אל תען כסיל כאולתו (משלי כו,ד), רק המשיב יאמר נגד כל המסובין, ובזה יהיה תשובה לשאלת החכם וקהיון שינים לרשע. התשובה לחכם היא כך, ואת בתינו הציל שפסח מבית לבית, ואם כן הוא חק, וזהו אין מפטירין כו' כמו שכתבתי לעיל. קהיון שנים לרשע ואת בתינו הציל ולא של מצרים, וכן אלו היה הרשע שם שלא היה נגאל.