Musar על שמות 14:7

ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים וגו' (שמות יד, ז). זה לשון הזוהר (ח"ב נא, א), וכי שש מאות רכב בחור לא הוו רכבי מצרים, מאי טעמא וכל רכב מצרים. אלא הכי תאנא, סמאל אוזיף ליה שית מאה רתיכין מקטרגין לסייעא ליה, הה"ד ויקח שש מאות רכב בחור. אימתי אשלים ליה הקב"ה, בקרבא דסיסרא, דעקר הקב"ה לכל אינון רתיכין ואתמסרו בידא דמטרוניתא, הה"ד (שופטים ה, כא) נחל קישון גרפם נחל קדומים וגו'. ולזמנא דאתי תמסרו כולהו, הה"ד (ישעיה סג, א) מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה וגו', וע"ד (שמות יד, יט) וילך מאחריהם:

נחזור לענין, התלבשות השכינה בהשר, הוא מעלה גדולה להשר, אבל אח"כ נתהפך לשלוט בו לרע ולהכניעו כמו שכתבתי לעיל. וזהו ענין (שמות י, ב) אשר התעללתי במצרים, פירש רש"י (ד"ה התעללתי) שחקתי, וצריך להבין מהו ענין השחוק. ולפי מה שכתבתי בענין שר מצרים הוא מובן, כי כשהשר ברום מעלתו אז אינו זוכר באחריתו, כי מאיגרא רמא יפול לבירא עמיקתא, והתלבשות שגרם לו המעלה זה בעצמו יורידו. ויושב בשמים ישחק הוא ברוך הוא יודע העת והרגע אשר מכח התלבשות הזה ישפילנו יכניענו כמו שכתוב (שמות י, ג) עד מתי מאנת לענות מפני, וענין ההכנעה היא להתהפך מרע לטוב כענין סמאל שרו של עשו שהודה על הברכות^הגה"הוזה לשון הרקנאטי פרשת בשלח, ודע כשהקב"ה רוצה לעקור אומה ולהשפילה, משפיל השר שלה תחילה במרום, כמו שאמרו רז"ל (מכילתא טו, א) אין אומה נופלת אלא אם כן נופל שרה תחילה, שנאמר (ישעיה כד, כא) יפקוד ה' על צבא המרום וגו'. וכשממעט השפע מזה ומרבה לזה, או מתבטלין הממונים כשיגיע ממונה אחר לבטלן, אז היא מלחמה בין מלכי האדמה, וזהו שנאמר (דניאל ח, י) ותגדל עד צבא השמים ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמסם, להודיע כשלקו הממונים למעלה על כל פנים לוקים אותן שהם תחת ממשלתם. ואמרו רז"ל בפסיקתא, קל מן שמיא נפל, מהו קל, אמר ר' יוסי בן חלפתא, השר שלו קל היה שמו, זהו קל מן שמיא נפל. ודע והאמן כי כשרדף פרעה אחרי ישראל כי המלחמה היתה למעלה ולמטה, זהו (שמות יד, ז) ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים, כי שר של מצרים נתחבר עם סמאל, ונתוספו לו שש מאות לבד רכב מצרים, זהו וכל רכב מצרים. ובאו להלחם עם אדנ"י, שנאמר (שם יד) ה' ילחם לכם. ולפי שהיו ישראל סרבנים על הים, לפיכך היה מלחמת השרים קשה. ואז לבש הקב"ה ג' מיני מלבושים, לבוש מלכות לתפארת גאון יעקב, לבוש החסד מצד אברהם להציל בניו, לבוש מלחמה מצד הגבורה להלחם עם מרכבות של מצרים וסמאל הרשע, ואלו השלושה מלבושים הם בסוד (שם יט-כא) ויסע ויבא ויט. וזהו סוד (שם כה) ויסר את אופן מרכבותיו, הם האופנים העליונים שהיו מנהיגים למצרים שלמטה במרוצה, ובהשברם נשברו כחותם למטה, ואז אמרו (שם) אנוסה מפני ישראל כי ה' נלחם להם במצרים של מעלה, עד כאן לשונו:
ומתוך מאמר זה שאמר כשנלקה שר של מעלה אזי נעשה מלחמה למטה, יתורץ הקושיא שהקשו המפרשים בפסוק שאמר (שם יב, כג) ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם, מאין היה המשחית, הלא הקב"ה היה בעצמו ובכבודו עשה מכת בכורות. אלא הענין הוא שהקב"ה בעצמו ובכבודו השפיל את השר של מצרים, כי הוא השר הגדול שבהשרים, על כן הוצרך הקב"ה בעצמו ובכבודו להשפילו, וכשהושפל, אז במצרים של מטה באו המשחיתים והמיתו את בכוריהם. והארכתי בענין הזה במקום אחר, וזהו שנאמר (תהלים נ, ד) יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו::