Musar על שמות 15:14
כד הקמח
אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו וגו' (שה"ש ו). דבר ידוע שאין הקב"ה מתעלה מכל ע' אומות שבעולם כי אם בישראל וזהו שנא' (שם א) כי טובים דודיך מיין כלו' משבעים אומות. ולפי שישראל הם הכונה בבריאת העולם הזכיר שלמה בכאן אמרתי אעלה בתמר, וידוע כי לשון אמירה בהקב"ה ענינו במחשבה כלשון (קהלת ג׳:י״ז) אמרתי אני בלבי, (ש"א ב) מה תאמר נפשך ואעשה לך, ויאמר הכתוב מחשבתי בבריאת עולמי היתה שאתעלה בישראל והמשיל ישראל לתמר שנא' (תהילים צ״ב:י״ג) צדיק כתמר יפרח. מה תמר זה אין לו אלא לב אחד כך ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים. אחזה בסנסניו כלומר אבחר בצדיקים שבהם והם שעושין פירות, שהרי לשון סנסנים הם הענפים העליונים אשר שם הפרי והוא רמז לז' צדיקים שעשו שרש למטה ועשו פרי למעלה ונזדכך העולם בהם והם מאדם ועד יעקב שכל זרעו היה מזוקק ראוי לקבל התור' שהרי לא ניתנה התורה עד שצירף הקב"ה וזיקק כל התולדות ז' פעמים כדי שיהיה נקיי התולדות וכלים טהורים מוכנים לנפש התורה לקבל התורה, ואלו הן אדם שת נח שם אברהם יצחק ויעקב, והוא שאדם הראשון היה פסולת בזרעו קין ותולדותיו ונזדכך זרעו בשת שהיה זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין לא כענין התולדות הראשונות, וזה שאמר (בראשית ה׳:ג׳) ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר, ושת גם הוא לא נזדכך והיה בזרעו פסולת זה אנוש וכל דורו שהיו עובדין ע"ז עד שנזדכך בנח ונח גם הוא היה פסולת בזרעו והוליד חם ונזדכך זרעו בשם, גם שם העמיד תולדות שנחלקו על עבודת השי"ת ונזדכך באברהם, גם אברהם היה פסולת בזרעו זה ישמעאל ובני קטורה ונזדכך ביצחק שנא' (שם כא) כי ביצחק יקרא לך זרע. גם יצחק היה פסולת בזרעו ונזדכך זרעו ביעקב. יעקב היה כל זרעו קדש י"ב שבטים חכמים וצדיקים אין בהם פסולת וסיג לא חסרו לקבלת התורה רק רבוי עם, נמצאת למד שבקבלת התורה נזדככו הדורות כבר ז' פעמים כדי לקבל התורה שהיא כסף צרוף, והנה במצרים נשתלחה בהם הברכה וכח הריבוי עד שעלו לששים רבוא שהוא המנין הכולל כל הצורות וכל הדעות ולא היתה ראויה התורה להנתן בפחות מהחשבון הזה ומתוך האותות והמופתי' שנעשו במצרים נתפרסם האלהות אצל האומות שהיו כבהמות, והוא שכתוב (הושע י״ב:י׳) ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים, ביאור כי כח היחוד והאלהות נתפרסם מארץ מצרים ואז נתעלה הקב"ה בעיני האומות ע"י ישראל בעשר מכות במצרים ואחרי כן בקריעת ים סוף וכענין שכתוב (שמות ט״ו:י״ד) שמעו עמים ירגזון, ואחרי כן נחתם הענין להם במתן התורה כי שם נתעלה ושם הראה לישראל את כבודו ואת גדלו ונתפרסם מציאותו ואלהותו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מנורת המאור
ועוד גרסי' במדרש תנחומא וישמע יתרו וגו', זה שאמ' הכתוב לץ תכה ופתי יערים והוכיח לנבון יבין דעת. לץ תכה, זה פרעה, שהכהו הב"ה עשר מכות על ששלח ידו על ישראל, ופתי יערים, אלו יושבי הארץ ואלופי אדום, שנא' (שמות טו, יד) שמעו עמים ירגזון וגו', וכתי' (שמות טו, טו) אז נבהלו אלופי אדום. והוכיח לנבון יבין דעת, זה יתרו, ששמע באותות ונפלאות שעשה הב"ה, והוא מין בעצמו, ועשה תשובה ובא ונתחבר עם ישראל, שנא' (שמות יח, א) וישמע יתרו כהן מדין. מה שמועה שמע. בא וראה, בשעה ששמעו מלכי מזרח ומערב שנקרע הים לפני ישראל, אחזה אותם רעדה וחלחלה מפניהם. שכן מצינו בשעה ששלח יהושע את פנחס וכלב לרגל את הארץ, באו אל יריחו בית רחב, ענתה ואמרה להם, כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם. ר' יהושע אומר, מלחמת עמלק שמע ובא. כיון שבא להלחם עם ישראל הכחישו הב"ה לפניהם ונתנו בידם, דכתי' (שמות יז, יג) ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב, וכיון ששמע יתרו בא ונתגייר והודה לו להב"ה. ור' עקיבא אמר, מתן תורה שמע ובא. שבשעה שנתן הב"ה תורה לישראל הרעיש הב"ה את כל העולם כלו על יושביו, עד שנתקבצו כל האומות אצל בלעם. אמרו לו, שמא מחריב הב"ה את עולמו ומביא מבול לעולם. אמ' להם, כבר נשבע הב"ה שלא יבא מבול לעולם, שנא' (ישעיהו נד, ט) כי מי נח זאת לי וגו'. אמרו לו, שמא אינו מביא [מבול] של מים ומביא מבול של אש. אמ' להם, אינו מביא מבול של אש, אלא חמדה טובה יש לו בבית גנזיו והיום נותנו לעמו. וכיון ששמעו כולם כך, פתחו כולם ואמרו, ה' עוז לעמו יתן, וכתי' (תהלים כח, ח) ומעוז ישועות משיחו הוא. כיון ששמע יתרו אותות ומופתים שעשה הב"ה לישראל, עזב ע"ז שלו ובא ונתגייר, שנא' (שמות יח, א) וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים. מה עשה למשה, הצילו מחרב פרעה, ולישראל עמו, שעשה להם נסים במצרים ונפלאות על הים. ור' יוחנן פתח, יצילני מאויבי עז ומשונאי כי אמצו ממני. מאויבי עז, זה פרעה, ומשונאי כי אמצו ממני, אלו המצרים. יקדמוני ביום אידי, מפרעה ומעבדיו ומעמו, ומכולם, ויהי ה' למשען לי, ויוצא למרחב אותי, שנתן לי את התורה. אנכי הגדתי, במצרים, ויגד משה לאהרן. והושעתי, בים, דכתי' (שמות יד, ל) ויושע ה' ביום ההוא, וכתי' (שמות טו, יט) ובני ישראל הלכו ביבשה. והשמעתי, בסיני, דכתי' (תהלים עו, ט) משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה. ואין ביניכם זר, דכתיב וישלח משה את חותנו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy