Musar על שמות 16:5

אמר רב חסדא, לעולם ישכים אדם להוצאות שבת, שנאמר (שמות טז, ה) והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו, והכינו לאלתר (שבת קיז, ב). ובכנפי היונה חלק רביעי, סימן טוב לאדם שכל צרכי שבת יקנה אותם ביום הששי ולא ביום ה' אם הוא בטוח שלא יחסר, וכל מה שיקנה יאמר לכבוד שבת, עד כאן:

וחייב אדם להקדים בהוצאת שבת ולהכין צרכי שבת ביום הו' מיד בבקר לכבוד שבת. דתניא אמר רב חסדא, לעולם ישכים אדם להוצאת שבת, שנא' (שמות טז, ה) והיה ביום הששי והכינו, לאלתר. לפיכך אסור לאדם להלך ערב שבת יותר משלשה פרסאות, שמא יתעכב בדרך וכשיגיע לביתו לא יהיה לו פנאי להכין תבשילין לצרכי שבת ולכבדו כראוי. כדגרסינן במ' סוכה א"ר איבו בשם ר' אלעזר ב"ר צדוק, אל יהלך אדם בערבי שבתות יותר משלשה פרסאות. אמ' רב כהנא, לא נצרכה אלא לביתו, בדידי הוה עובדא, אפי' כסא דהרסנא לא אשכחנא.

ובתנחומא אמר ר' זירא, אף על פי שהוציא אדם ערב שבת שחרית, מצוה לרדוף בין השמשות, שנאמר (שמות טז, ה) והיה משנה, עד כאן לשונו: