Musar על שמות 2:1

אלא הכוונה שחשדוהו שאין נבואתו מעלה יתירה משאר הנביאים, רק הוא כמוהם שהוא מקבל הנבואה באמצעית האישים, נמצא הוא אשת איש, כי האשה מקבלת מן האיש. והנה כך היה באמת משה בתחלת הנבואה, כי טירון היה בנבואה והוא לסיבה מאחר שהוא ילוד אשה ובא מטיפת איש, וילך איש מבית לוי וגו' (שמות ב, א), זהו ענין שנגלה עליו בקולו של עמרם אשר הולידו, על כן מתחלה לא היה באספקלריה המאירה כי נולד מאשת איש והזכיר אביו ולא אמו, כי עכ"פ היה נוטה יותר לצד עולם הזכר מעולם הנקיבה. והקב"ה היה מנתקו קצת מענין שהוא ילוד מאב ואם, ואמר לו אנכי אלהי אביך כי ג' שותפים באדם הקב"ה ואביו ואמו (קידושין ל, ב), ראה והגבר חלקי שאני אלהי אביך. ומה שנגליתי אליך בקול אביך, שאתה נולד מזרע אנשים, על זה אמר בפתוי באתי לך מכח הפתוי שנתפתה אדם וחוה, ומרמז שהזרע הוא טיפה סרוחה, כי אלו לא חטאו זרע אדם היו זרע קודש וענין ברית המעור קודש לה' כמו הנחת תפילין בשרשו למעלה, שהעולם עומד על עמוד אחד שהוא צדיק יסוד עולם סוד המעור ברית קודש המוליד בדומה. אבל לאחר החטא וידעו כי ערומים הם ויתבוששו (בראשית ב, כג), ונעשה הענין ערוה וצריך שמירה ביותר, ומסיבה זו דבק החומריות. לכך לא זכה משה רבינו ע"ה מיד לאספקלריה המאירה והיה טירון בנבואה דהיינו ע"י אמצעי הנקראים אישים והוא סוד אשת איש, ואמר לו אלהי אברהם יצחק ויעקב שהם כולם תקוני אדם הראשון כמו שפירשתי בכמה מקומות (עי' מס' פסחים פ' תורה אור מצה עשירה דרוש ששי ד"ה והנה אדם הראשון):