Quotation_auto על שמות 2:1

כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו רבי שילא אמר כל הילדים שהשליכו היה היאור פולט אותם במדבר והיה הקב"ה מביא סלע בפי כל אחד ואחד וסלע מצדו והסלע שביניהן היה מניק אותם דבש וחלב והסלע שבצדיהן היה מסיך אותן שמן כחיה שהיא ממסכת את בנה שנאמר ויניקהו דבש מסלע וגו'. ר' ינאי אומר לא העבידו המצריים את ישראל אלא שעה אחת מיומו של הקב"ה שמונים ושש שנה שאמרו החרטומים אל פרעה עתיד נער אחד להולד והוא יוציא את ישראל ממצרים והשיב פרעה ואמר השליכום ליאור. שלש שנים ושליש שנה השליכום ליאור עד שנולד משה ומשנולד אמרו לו הרי נולד והוא כמוס בעינינו אמר לו הואיל ונולד מכאן ואילך אל תשליכו את הילדים ליאור אלא תנו עליהן עול קשה למרר עליהן חייהן שנאמר וימררו את חייהם. וילך איש מבית לוי ותהר האשה ותלד בת ותקרא את שמה מרים בימים ההם החלו המצריים למרר חיי בני ישראל. ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אהרן כי בימי הריונה החל פרעה לשפוך זכוריהם ארצה ומהם להשליך ביאור:

על פי הגורל. שהיה הגורל כורז אני גורלו של פלוני לשמו עליתי, למה כן, רבי לוי בשם רבי חנינא אומר בשביל שלא תהא תחרות בין השבטים שלא יאמרו מה שבקש אלעזר עשה. אשר ילדה אותה ללוי במצרים. נולדה בין החומות שנאמר אשר ילדה אותה וגו' לידתה במצרים ואין הורתה במצרים וכו' (כדכתוב בפסוק וילך איש מבית לוי). בכללן של ישראל אתה מוצא שבעים ובפרטן אתה מוצא שבעים חסר אחד, אלא זו יוכבד שהורתה בדרך ולידתה בין החומות שנאמר אשר ילדה אותה ללוי במצרים לידתה במצרים ואין הורתה במצרים. וימת נדב ואביהוא (כתוב בויהי ביום השמיני). ולא נותר מהם איש (כתוב ברמז להלן):