Musar על שמות 28:11

ובמדרש מות וחיים ביד לשון הכל תלוי בלשון זכה לחיים לא זכה למיתה. עסק אדם בתורה בלשונו זכה לחיים שהתורה עץ חיים שנא' (משלי ג׳:י״ח) עץ חיים היא למחזיקים בה. והיא רפואתו של לשון הרע מרפא לשון עץ חיים. אם עסק בלשון הרע מתחייב הוא בנפשו למות שקשה לשון הרע משפיכות דמים שכל מי שהורג אינו הורג אלא נפש אחד אבל המספר לשון הרע הורג שלשה האומרו והמקבלו ומי שנאמר עליו, שכן מצינו בדואג האדומי שאמר לשון הרע על אחימלך בן אחיטוב ונהרג שנאמר (שמואל א כ״ב:ט״ז) ויאמר שאול מות תמות אחימלך ונהרג שאול דכתיב (דברי הימים א י׳:י״ג) וימת שאול במעלו אשר מעל בה', וכן שאול אמר (שמואל ב א׳:ט׳) עמוד עלי ומותתני כי אחזני השבץ קטיגוריא של נוב עיר הכהנים ואין שבץ אלא בגדי כהונה (שמות כ״ח:י״א) ועשית משבצות זהב, ודואג האדומי נשתרש מחיי העוה"ז שנאמר (תהילים נ״ב:ז׳) גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים. מי קשה המכה בחרב או המכה בחץ. המכה בחרב אינו יכול להמית אלא בקרוב והמכה בחץ אינו כן אלא זורק בחץ ומכהו בכל מקום שרואה אותו ולכך נמשל המספר לשון הרע לחץ שנאמר (ירמיהו ט׳:ז׳) חץ שחוט לשונם מרמה דבר בפיו וגו'. וכה"א (תהילים נ״ז:ה׳) בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה: