Musar על שמות 32:30
שמירת הלשון
גַּם מֵבִיא אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי זֶה לִידֵי הַשְׁפָּעָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּדְאִיתָא בַּמְּכִילְתָּא פָּרָשַׁת, מִשְׁפָּטִים עַל הַפָּסוּק (שמות כ"ב ל'): "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אוֹתוֹ", לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה שִׁנֶּאֱמַר (שמות י"א ז'): "וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ", וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם חַיָּה כָּךְ, אָדָם לֹא כָּל שֶׁכֵּן, שֶׁאֵינוֹ מְקַפֵּחַ שְׂכָרוֹ וְכוּ'.
Ask RabbiBookmarkShareCopy