Musar על שמות 33:15

טומאת החטא וטהרתו
כאמור במאמרנו הקודם, אם אדם אינו מגיע למדריגות העליונות ביותר בקרבת ה׳, הרי זה אסון גדול בשבילו ויש בזה פגיעה בהיותו בתור אדם. ולכן אמר משה: ״אם איו פניך הולכים אל תעלנו מזה״ (שמות לג:טו), כלומר אם לא נזכה למדריגה להיות בקרבת ה׳ בעצמו, כביכול, לא כדאי לנו לעלות לארץ וטוב לנו יותר למות במדבר.

אח"כ אמר ואראה את הארץ הטובה. כבר כתבתי כי מעלות מעלות יש בקדושה, ואף שסבר שסיחון ועוג הוא במקצת ארץ ישראל, מ"מ גוף ארץ ישראל מקודש ביותר. והנה ארץ ישראל שלמטה מכוון נגד שלמעלה, מכל מקום בחלקו שמתפשט הטובה למטה יותר מבמקום אחר, בודאי אותו החלק מכוון ביותר נגד קדושה שלמעלה. על כן התאוה להיות בהארץ במקום שהיא טובה ביותר. וזהו שסיים ההר הטוב הזה והלבנון שהוא בית המקדש המקודש מכל ארץ ישראל, וכלל כוונתו היה לקיים מצות התלויות בהארץ בהידור מצוה במקום קבוע לקדושה ביותר, ולבוא ג"כ לידי השגה ביותר וביותר. השיב לו הש"י, והוא זה מה שאמר משה (דברים ג, כו) ויתעבר ה' בי למענכם, כלומר הש"י אמר לי היא הנותנת שאיני רוצה שתהיה אתה מנהיגם, כי אז תתגדל ותתרומם מעלת ישראל, כי משה מאס במלאך, והם לא זכו לזה רק ע"י יהושע ואז בא המלאך כמו שאמר עתה באתי (יהושע ה, יד), אבל בימי משה רבך לא היה לי רשות (תנחומא משפטים יח). וזהו ויתעבר ה' כי למענכם, כי אין אתם זוכים לזה שאהיה מנהגיכם לקדושת ארץ ישראל. וכן הוא אומר (דברים א, לז) גם בי התאנף ה' בגללכם, ודורשי רשומות אמרו ג"ם ב"י ראשי תיבות *גרשוני *מהסתפח *בנחלת *ידו"ד: