Musar על שמות 35:3

לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת (שמות לה, ג). רומז לאש המחלוקת ואש הכעס שצריך האדם ליזהר שלא לבער אותו עולמית, ומכל שכן ביום השבת קודש שאין בוער בו אש של גיהנם. והכועס בשבת או עושה מחלוקת ח"ו גורם להיות חמת הגיהנם בוער בו בר מינן:

ונבין ענין אור הנר שנצטוינו עליו בהכנסת שבת להדליקו, ואור הנר בהוצאת שבת להבדלה לברך עליו בורא מאורי האש. גם יתבאר פלוגתת בית שמאי ובית הלל. בית שמאי סבירא להו לברך [ש]ברא מאור האש, ובית הלל סבירא להו בורא מאורי האש. ואומר שם בברכות (נב, ב), דברא פשיטא דלשעבר משמע, אבל בורא ג"כ פירושו לשעבר. וכבר הארכתי בזה בהקדמת תולדות אדם (תחילת בית ה' (ב)), מכל מקום כפלים לתושיה. עוד יתבאר ענין (שמות לה, ג) לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, למה פרט האש יותר, ורבותינו נחלקו בדבר (עי' פסחים ה, ב). אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו, רצוני לומר שיש בזה דרך על דרך הפשט נוסף על לימוד לענין דינא של רבותינו שהם ודבריהם אמת. עוד יתבאר מאמרם (מכילתא פ' בחדש ז) מחלליה מות יומת (שמות לא, יד) וביום השבת שני כבשים (במדבר כח, ט) בדבור אחד נאמרו. עוד יתבאר הפסוק (ויקרא ו, ו) אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה. רש"י פירש מה שפירש:

וזהו ביאור דברי ר' אליעזר הגדול (פדר"א ג) שמים מהיכן נבראו, מאור לבושו, והאור משלג שתחת כסא הכבוד. כבר נודע כי לבושו הוא עולם הבריאה, והאור המתנוצץ מהלבוש הוא יצירה, ומהיצירה משתלשל ומתפשט העשייה שמים וארץ וכל צבאיהם, והבריאה הוא כסא הכבוד. והנה אור הלבוש והשלג שתחת הכסא שניהם רומזים ביצירה, מכל מקום יש בחינת מעלה לאור הלבוש מבחינת שלג שתחת הכסא, ומאלו הבחינות נתפשטו כוחות השמים והארץ סוד עשייה רוחניית ונעשו השמים והארץ, ויש תוספת מעלה להשמים על הארץ אחר כך. צא וראה באור הגשמי דהיינו בארבע יסודות, תמצא האש למעלה, ואחר כך הרוח באמצע, והמים למטה בארץ, הרי האור של יסודות שהוא יסוד האש כולל כל היסודות ומקיף אותם והם נכללים בו, כמו שכתבתי לעיל, כי מאמר (בראשית א, ג) יהי אור כולל כל המאמרים בכל העולמות רוחני וגשמי, נמצא כל מלאכת מעשה ששת ימי בראשית בעולם המעשה הזה כלולים באש, על כן אמרה תורה (שמות לה, ג) לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, והוא כאלו היה אומר לא תעשה מלאכה בכל מושבותיכם, כי בריאות אור האש כולל כל בריאת מלאכת שברא השם יתברך כולם ימי בראשית: