Parshanut על שמות 35:3

לא תבערו אש וכו' במכילתא. לפי שהוא אומר בחריש ובקציר כו' שבות מחריש בשעת הקציר כו' מה שביעית שאין חייבין עליו כו' ה"ה שובת מע"ש לשביעית שבת שחייבין עליו כרת כו' דין הוא שישבות מע"ש לשבת ת"ל לא תבערו אש כו' ביום השבת, ביום השבת אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר מע"ש לשבת. בזה אתי שפיר דר' עקיבא לטעמיה דכיון דדריש תוספות שביעית מקרא דבחריש ובקציר תשבות, א"כ צריך קרא דביום השבת ללמד שמדליק מע"ש לשבת דניליף משביעית לולא דקרא גלי, ולכן סבר הבערה אסורה ביו"ט. ולכך אמר בפסחים א"צ הרי כבר נאמר כל מלאכה לא יעשה שרפה מעין מלאכה מה ת"ל תשביתו מערב יו"ט, אבל ר' ישמעאל דדריש קרא בחריש ובקציר תשבות על שבת ולית ליה תוספות שביעית מקרא, עיין רה"ש דף ט', א"כ קרא דביום השבת ע"כ לדייק דביו"ט מותר כמו דדריש ר' יונתן לקמן, ולכן מוכרח להביא מקרא דלא תשחט על חמץ כו'. ולפ"ז יצא דאף למ"ד לחלק יצאת מ"מ מוכח לר' ישמעאל דלית ליה תוספות שביעית דביו"ט מותר הבערה לגמרי אף שלא לצורך כלל, ודלא כמו שפירשו תוס' ביצה דף כ"ג ע"א ד"ה ע"ג חרס מותר לפרש דברי הירושלמי. יעו"ש ודו"ק היטב.