Musar על שמות 4:31

ויש שפירשו ז"ל גדול העונה אמן יותר מן המברך כי המברך הוא מעיד על השי"ת שהוא מקור החכמה שכל המתברכים יתברכו מברכתו ולפי שאין קיום העדות בעד ראשון אלא בעד שני שהעדות נגמר על ידו ע"כ רז"ל הוצרכו לומר גדול העונה אמן יותר מן המברך שהעונה אמן הוא העד השני וצריך שיצטרף עם העד הראשון המברך ולכן הוא גדול ממנו כי העדות קיים עמו. אמרו רז"ל (פרק ג' שאכלו דף מג) אין עונין לא אמן חטופה ולא אמן יתומה ולא אמן קטופה אלא אמן ארוכה בן עזאי אומר העונה אמן חטופה יתחטפו ימיו קטופה יתקטפו ימיו יתומה יהיו בניו יתומים ארוכה מאריכין לו ימיו ושנותיו, ופי' חטופה שחוטף המלה בשוא פתח והוא הפך האמונה והוא שכתוב באמנון האמינון אחיך היה עמך ופירש ר"ש דקשראי"ר והא למדת העונה אמן חטופה הרי הוא מהפך קערה על פיה ומוריד לארץ יסודות חומות האמונה הגבוהות והבצורות והעונה אמן כמשפטו הוא מקיים הדבר כקיום החתימה בעדים ובמדרש תהלים (תהילים ל״א:כ״ד) אמונים נוצר ה' אלו שעונין אמן בארוכה ואומרים מחיה המתים ועדיין לא בא ומאמינין בי שאני מחיה אותם ואומרים גאל ישראל ועדיין לא גאלם אלא לשעה וחזרו ונשתעבדו והם מאמינים שאני עתיד לגאלם ושוב אינן משתעבדים הוי אמונים נוצר ה'. בא וראה כמה גדול כח האמונה שלא נגאלו ישראל ממצרים אלא בשכר האמונה שנא' (שמות ד׳:ל״א) ויאמן העם אף בגאולה העתידה עתידין ישראל להגאל בשכר האמונה שנ' (ישעיהו כ״ו:ב׳) פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים:

ונגאלו בזכות האמונה שהאמינו, דכתיב (שם ד לא): "ויאמן העם". ואמרו שם: כל המקבל מצווה אחת באמונה – כדאי הוא שתשרה עליו רוח הקודש. והגלויות מתכנסות בזכות האמונה, שנאמר (שיר השירים ד ח): "תשורי מראש אמנה"; ואומר (הושע ב כב): "וארשתיך לי באמונה".

וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד: הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וְגוֹ' (שם ו'). עַיֵּן פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י, שֶׁבָּזֶה גַּם כֵּן רָמַז שֶׁסִּפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, וַעֲבוּר זֶה יִלְקָה בְּצָרַעַת. וְאַף שֶׁמִּתְּחִלָּה קַבֵּל הָעֹנֶשׁ מִפַּחַד הַנָּחָשׁ, זֶה הָיָה מִפְּנֵי מַאֲמָר הַשֵּׁנִי שֶׁאָמַר: וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי. וּבֶאֱמֶת לֹא כֵן הָיָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּךְ (שמות ד' ל"א): "וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ" וְגוֹ';