Musar על שמות 9:16

ובדרך זו נהג הקדוש ברוך הוא עם פרעה והמצרים. חז״ל אומרים: ׳שבט לגו כסילים׳ - זה פרעה והמצרים, שכיון שנתכלה במכות, שלא בטובתם שלחו את ישראל״ (שמות רבה כ). לפרעה ולמצרים, שאי אפשר היה לשכנעם על ידי דברי הסברה ותוכחה, לא היתה עצה אחרת כי אם להכותם בשבט ולהביא עליהם מכה אחר מכה עד שהכירו בה׳ ונכנעו לו. ולא עוד אלא ששינה את הטבע בכל המכות האלה כדי שיבוא על ידן לתשובה (ראה ספורנו שמות ט:טז, על הפסוק ״בעבור הראותך את כבודי״ - כדי שתחזור בתשובה ״כי לא אחפוץ במות המת״).

ר' נחוניא בן הקנה אומר, תדע לך כח התשובה, בוא וראה מפרעה מלך מצרים, שנאמר (שמות ה, ב) מי ה' אשר אשמע בקולו, ובו בלשון אשר חטא בו בו בלשון עשה תשובה, ואמ' מי כמוך באלים ה', ופלטו הב"ה מן המתים, שנא' (שמות ט, טו) כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך וגו', והעמידו הב"ה מבין המתים לספר גבורתו, שנא' (שמות ט, טז) ואולם בעבור זאת העמדתיך וגו', והלך ומלך בנינוה, ואנשי נינוה היו [כותבים] מכתבי עמל וגוזלין איש את רעהו, וכששלח הב"ה ליונה להנבא עליהם ולהחריבה, שמע פרעה, ועמד מכסאו, וקרע את בגדיו, ולבש שק ואפר, והכריז בכל עמו, כל מי שיעשה כדברים האלה ישרף באש. והכריז שיצומו שלשה ימים. מה עשה, העמיד אנשים מצד אחד ונשים מצד אחד, וכל בהמה טהורה בצד אחד וכל בהמה טמאה בצד [אחד], והילדים רואין את שדי אמותיהן ורוצים לינק ובוכין, ואמהות רואות לבנותיהן ולבניהם ורוצות להניקם ובוכות. והיו יותר משתים עשרה רבוא, שנאמר (יונה ד, יא) אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם, [ונא'] וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות וגו'. ארבעים שנה האריך הב"ה אפו עליהם, כנגד ארבעים יום שאמ' ליונה, ולאחר ארבעים שנה שבו למעשיהם הרעים ויותר מן הראשונים, ונבלעו כמתים בשאול תחתית, שנא' (איוב כד, יב) מעיר מתים ינאקו וגו'.

כתיב בואתחנן (דברים ד, ה) ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים, רצה לומר מן המצות הנודע לך סודם מבחינת לאשתמודע ולמטה תאמין חקים הנעלמים. נמצא מכח בחינת גזירות הגזירות תבוא לאמונת חק ודוק ועתה נבאר הענין בעצם ד' בחינות הנ"ל. מצינו ד' לשונות. א' תורת ה'. ב' תורת אלקים כדכתיב (נחמיה ח, ח) ויקראו בספר בתורת אלקים מפרש ושום שכל. ג' תורת אמת. ד' תורת האדם. והם שתים שהן ארבע ב' הראשונות נסתרות, ב' השניות נגלות, אכן בחינות בכל אחת. הראשונות נסתרות הם ידו"ד אלקים בחינת פנימית סוד עולם המושכל סוד ידו"ד א' ושמו אחד. ידו"ד נעלם אלהים בערכו סוד שמו הנגלה בגימטריא הטבע, ויתרו אמר (שמות יח, יא) כי גדול ידו"ד מכל האלקים. כתיב (שם ט, טז) למען ספר שמי רומז לשם ידו"ד, וכתיב (שם ו, ג) ושמי ידו"ד, וכתיב (דברים לד, יא) ולכל האותות והמופתים אשר עשה משה שינוי הטבע, מצד ידו"ד זהו ענין ראשון רשימו: