Quotation_auto על שמות 9:16

דבר אחר בו בלשון שחטא בו בלשון עשה תשובה. הוא אמר מי ה' מי כמוכה נאדר בקדש והצילו הקב"ה מבין המתים והעמידו לספר כח גבורתו שנאמר ואולם בעבור זאת העמדתיך והלך ומלך בנינוה וכששלח הקב"ה יונה לנינוה להנבא עליה להחריבה שמע פרעה ועמד מעל כסאו וקרע את בגדיו ולבש שק ואפר ולאחר ארבעים יום שבו למעשיהם הרעים ונבלעו כמתים בשאול תחתית שנאמר מעיר מתים ינאקו. לא ידעתי את ה' למה היה פרעה דומה למלך שהלך למדינת הים והפקיד כל מה שהיה לו אצל עבדו לאחר ימים בא המלך אמר לו תן לי מה שהפקדתי אצלך אמר לו לא עבדא דילך אנא לא הפקדת גבי כלום מה עשה לו נטלו בגרדין אמר לו עבדך אנא וכל מה דאפקדת גבי אנא משלם לך. כך בתחילה אמר הקב"ה למשה ועתה לך ואשלחך אל פרעה. אמרו לו שלח עמי אמר להם לא ידעתי את ה' וכיון שהביא עליו עשר מכות אמר ה' הצדיק. מכות המצרים שנים עשר חדש. ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקושש קש אימתי דרכו של קש באייר והם יצאו בניסן. רבי שמעון בן יוחאי אומר התחיל מחרק בשניו כנגדם ואמר נרפים אתם:

ויהי בחצי הלילה יוצרו חלקו. למה נאמר לפי שהוא אומר ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה. וכי אפשר לבשר ודם לעמוד על חציו של לילה אלא מכאן יוצרו חלקו. רבי יהודה בן בתירא אומר היודע שעותיו ועתותיו הוא חלקו. רבי אליעזר אומר נאמר כאן לילה ונאמר להלן לילה מה לילה האמור כאן עד חצות אף לילה האמור להלן עד חצות. וה' הכה שומע אני על ידי מלאך או על ידי שליח תלמוד לומר והכיתי כל בכור לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח. וה' הכה כל בכור אפילו ממקומות אחרים. בכורי מצרים שהן במקומות אחרים מנין. תלמוד לומר למכה מצרים בבכוריהם. בכורי חם פוט כוש ולוד מנין תלמוד לומר ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם. מבכור פרעה בא הכתוב ללמדך על פרעה שהוא בכור. או לא בא הכתוב אלא ללמד על בנו שהוא בכור. כשהוא אומר היושב על כסאו הרי בנו אמור הא מה תלמוד לומר מבכור פרעה בא הכתוב ללמד על פרעה שהוא בכור והוא נשתייר מכל הבכורות ועליו הכתוב אומר ואולם בעבור זאת העמדתיך. בעל צפון נשתייר מכל היראות בשביל לפתות לבן של מצריים. עליו הוא אומר משגיא לגוים ויאבדם. עד בכור השבי וכי שבויים מה חטאו אלא שלא יהו השבויים אומרים יראתם הביאה עליהן את הפורענות קשה יראתנו שעמדה על עצמה קשה יראתנו שלא שלטה בנו הפורענות. ללמדך שכל גזירות שהיה פרעה גוזר על ישראל היו השבויין שמחין בהן. ועליהן הכתוב אומר שמח לאיד לא ינקה ואומר בנפול אויבך אל תשמח וגו'. וכתיב בן אדם יען אשר אמרה צור על ירושלים האח מהו אומר הנני עליך צור והעליתי עליך גוים. ולא שבויין בלבד היו אלא אפילו עבדים ושפחות שנאמר עד בכור השפחה. וכל בכור בהמה וכי בהמה מה חטאה אלא שלא יהו המצריים אומרים יראתנו הביאה עלינו את הפורענות קשה יראתנו שעמדה לעצמה ולא שלטה בה הפורענות: