Parshanut על במדבר 18:32

ואת קדשי בנ"י לא תחללו ולא תמותו. רבינו בספר המצות מל"ת קנ"ג ביאר, דקאי שלא יאכלו הלוים מעשר הטבול לתרומת מעשר, וכמו שמוזהר שלא לאכול טבל לתרומה גדולה, ומיתה נמי איכא. ודבריו נובעים מירושלמי תרומות סוף פ"ק ישראל שהקדים מעשר ראשון בשבלים אסור לאכול ממנו עראי ומ"ט את קדשי בנ"י לא תחללו כו', ודריש דלא כתיב המעשר רק קדשי בני ישראל, היינו מה שהקדישו כשהן שבלים, והפרישו יותר מחובת מעשר, שחיובו היה אחר הרמת תרומה בפחות משיעור הת"ג. ואם נפרש דקרא קאי על אכילת תרומת מעשר בטומאה לכהנים, וכמו שהזהיר על ת"ג בפ' אמור, א"ש מה דאמר קדשי בנ"י, שגם אם ישראל הפריש התרומת מעשר הוא הבעלים ג"כ אסור לאוכלו בטומאה, וזה מה שהקדישו בנ"י, וכמ"ד דבעלים מצי להפריש תרומע"ש (גטין פ"ג). ויתכן, דבזה פליגי בספרי ר' יונתן ור' יאשיה, דר"י דריש אזהרה לכהנים, על תרומ"ע בטומאה, ור' יאשי' דריש אזהרה ללוים על מעשר טבל, רק שנשתבש. ועיין דברי אמת קונטרס טבל ודו"ק.