Parshanut על במדבר 3:40

פקד כל זכר לבני ישראל כו'. אמר לבני ישראל ולא מבני ישראל. יתכן דקיי"ל לויה שילדה מישראל בנה פטור מחמשת סלעים מ"ט, דבפטר רחם תלה רחמנא, ורחם דילה דלוי הוא, ונראה לי, דזהו דוקא השתא, דנתקדשו הלוים וולדותיהן בין זכר בין נקבה, קדושים ופטורים, אבל במדבר, דעדיין לא נתקדשו בקדושת לוים, אם כן הנקבה שנולדה עדיין לא היו הלוים קדושים, ואחרי זה לא נתקדשו רק הזכרים, א"כ לויה שילדה בנה חייב בפדיון הבן, ולכך אמר בכור זכר לבני ישראל ואע"ג שאמו לויה או כהנת. ועיין בכורות דף ד' בזה ודו"ק היטב.