Parshanut על במדבר 31:16

הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל בד' כו'. יתכן, כי דרכי התורה לבלי סור מדרך התורה אף כמלא שעל, וכל האומר הקב"ה ותרן יותרו מעוהי, משא"כ בלעם אמר לישראל כי כו' לא הביט און ביעקב אף אם חוטאים אין משים לב להם ואינו מענישם, והראיה אל מוציאם ממצרים, שהיו אז הללו עובדי ע"ז והללו וכו' ותרועת מלך בו כמו שהרע אינו מקפיד מהרה על חבירו ואינו מסיר חברתו ממנו, ולכן צמדו לבעל פעור, כי לא יזנח ד' ולא יביט בם און. והוא שאמר הכתוב בדבר בלעם, שדבר לא הביט און ביעקב. וזה שאמרו במדרש ריש פ' דברים מוכיח לאדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון כו' ממחליק לשון זה בלעם שהחליק לשון לישראל וגבה לבם ונפלו בשיטים. יעו"ש ודו"ק.