משך חכמה
במקום אשר ישחטו את העולה ישחטו את האשם. בתו"כ ר"א אומר מכאן לעולת צבור שלא תהא שחיטתה אלא בצפון. יתכן דהוא ר' אליעזר בר' שמעון דאמר בפ"ב דחולין דף כ"ט ע"ב דאין שנים שוחטים זבח אחד, הא לחכמים קאי הך דישחטו דשנים שוחטין זבח אחד. ואפשר דמשו"ה בעי ר"א רבויא לעולת חובה ולעולת צבור, משום דק"ל מדוע לא אמר קרא שישחט בן בקר בצפון דכן הוא טעון מילמד עליון מתחתון בוי"ו מוסיף על ענין ראשון, כדיליף בריש איזהו מקומן והו"א, משום דתמן כתיבא וערכו בני אהרן את הנתחים למד לטלה של תמיד שטעון ששה כדאמר ביומא דף כ"ז עיי"ש דר"ז אומר בשם ר' אלעזר, והו"א דלכן לא כתב דטעון צפון, משום דבכל מילי שוה טלה של תמיד לבן הבקר רק בצפון הו"א דלא בעי או משום דחובה הוא או משום דצבור הוא ולא בעי צפון, לכן בעי קרא לרבותם לצפון ודו"ק. ואע"ג דר' אלעזר דיומא הוא אמורא כנראה גם מן הירושלמי, בכ"ז מצינין לומר בטעמו דר"א התנא כן דאזיל בשיטת רע"ק רבו דאיהו יליף דטלה של צבור טעון ששה מהך קרא והו"א דלא בעי צפון, או דחובה, או דצבור הוי ולכן לא כתביה קרא דצפון טעון בבן בקר משום, דשם נזכר טלה של תמיד, לכן בעי קרא לרבותם וצפון לא כתיב בבן בקר לא בעולה ולא בחטאת עדה וכהן משיח, לכן צריך הגמ' למילף מואם מוסיף על ענין ראשון. ועיין תוספות שם ודו"ק בכ"ז.