רש"י
ישחטו. רִבָּה לָנוּ שְׁחִיטוֹת הַרְבֵּה; לְפִי שֶׁמָּצִינוּ אָשָׁם בְּצִבּוּר, נֶאֱמַר "יִשְׁחֲטוּ" — רַבִּים, וּתְלָאוֹ בְּעוֹלָה, לְהָבִיא עוֹלַת צִבּוּר לַצָּפוֹן:
תורה תמימה על התורה
אשר ישחטו את העולה. מכאן לאשם שנשחט בצפון בדבעולה מפורש כתיב (ר"פ ויקרא) ושחט אותו על ירך המזבח צפונה.
ואין לי אלא למצוה, לעכב מנלן, ת"ל (פ' מצורע) ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה גושם איירי באשם מצורע, וקי"ל בקדשים כל מקום ששינה עליו הכתוב לעכב.
.
(זבחים מ"ט א')
(זבחים מ"ט א')
רלב"ג ביאור המלות
ואת דמו ישפך על המזבח סביב. כמו העניין בעולה וזה נוהג באשם לפי שנאמר זאת תורת האשם: