ציטוטים על אסתר ב:ה

במגלת אסתר איש יהודי הי' כו' במדרש מוכן לגאולה. דחז"ל דרשו הגלה מעצמו. להודיע כי בכל גלות הקב"ה וב"ש מכין צדיק אשר הוא אינו בגלות ונכנס בין הגולים כדי להיות הכנה לגאולה ולכן כתיב ומרדכי לא יכרע שהי' מוכן שהוא לא יכרע. ולכן לא יכול המן ימ"ש לשלוח יד בו לבדו רק בכל היהודים שהיו אז במצב השפל. וכשהתחיל לחשוב על מרדכי בלבד והכין העץ היה זה הכנה למפלה שלו:

איש יהודי במדרש איתא שנדמה לאברהם שגייר גיורים דכתיב ורבים כו' מתיהדים כו'. דכתיב אם מזרע היהודים מרדכי. פי' שהאדם עץ השדה. כמו שיש באילנות מזריע זרע. כן יש בצדיקים שבכחם להמשיך נפשות לזרוע צדיקים בארץ. ופי' איש יהודי שעושה יהודים בעולם. וע"ז כתיב אור זרוע לצדיק שהצדיק יש בו אור להזריע ולהוליד פרי עץ חיים. והנה סיום הפסוק ולישרי לב שמחה זה בחי' בעלי תשובה שצריכים ליישר העקמומיות. אבל למחיית עמלק צריכין לצדיק גמור מעיקרו כמ"ש איש יהודי הי'. ואיתא כל מקום שכתיב הי' הוא מתחלתו ועד סופו שאין בו השתנות. וכ"כ לא יכרע ולא ישתחוה בלשון עתיד. כי הוא אין בו שינוי לעולם. ושמעתי ממו"ז ז"ל ענין המוקפין חומה הם אותן שדברי תורה כחומה אצלם כמ"ש אום אני חומה. ולכן תלהו ביהושע דכ' בי' לא ימוש כו'. ולפי"ז יתכן לפרש כי הפרזים הם בעלי תשובות. ולכן הם קודמין כי גדלה מעלת בעלי תשובה כו' אבל עיקר מפלת עמלק הי' צריך להיות על ידי מרדכי הצדיק:

נוהגין לומר ד' פסוקים של גאולה בקו"ר, והם איש יהודי וכו', בלילה ההוא וכו', ומרדכי יצא וכו', ליהודים היתה אורה וכו', וכשאומר פסוק בלילה ההוא בקול רם וניגון יסיים תיבת המלך בקו"ר וניגון ביותר, ויש נוהגים לור ג"כ פסוק כי מרדכי היהודי וכו' ופה עירנו לא נהגו בפסוק זה: