Quotation על הושע 11:1

במדרש ואהרן מה הוא כי תלינו עליו, - ראה חסידותו של אהרן בשעה שיצק משה שמן המשחה על ראשו אמר שמא ח"ו מעלתי יצאתה ב"ק ואמר כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וכו' כטל חרמון וכו' כשם שטל אין בו מעילה וכו' הוי אומר הנועדים על ה'. וי"ל ע"פ פסוק ויפרח מטה אהרן ויצץ ציץ, והנה נאמר באהרן ברית מלח עולם הוא לו כתיב הוא והקרי היא, והנה ידוע שאהרן הוא שושבינא דמטרוניתא והוא המקשר העולמות ע"י עבודת הקרבנות והקטורת שהוא לשון קשר וזהו פי' ברית מלח לשון עירוב כמו המלחיים ופי' שכרת לו ברית שע"י עבודתו ומעשיו יקשר ויער"ב עולם שהם כלל העולמות בא"ס שנקר' הוא שהוא יהיה הממוצע והמחבר והמקשר העולמות זב"ז והנה אמרו בזוהר אית חסד ואית חסד שהוא רב חסד ונוצר חסד דהיינו נוצר חסד הוא חסד שעושה השי"ת ע"י הצדיקים וזהו א"ל נוצר חסד פי' הקב"ה נוצר חסד בשביל הצדיקים הנקראים אלפים שהם אלף חכמה אלף בינה והנה החילוק שיש בין חסד לחסד הנ"ל כי הרב חסד שהקב"ה עושה למענו בשביל קיום העולם כדרכו להטיב לברואיו הוא חסד גדול ורב מאוד להגדיל חסדו עם בריותיו שהוא מצמצם שכינתו ומאיר בעולמות כפי כח המקבלים כנשר יעיר קנו נוגע ואינו נוגע והאור הוא מטי ולא מטי שאל"כ העולמות היו מתבטלים ממציאותם מחמת בהירות האורות והיו לאין וזהו עולם חסד יבנה והחסד הבאה ע"י התעוררות הצדיקים נאמר בו בראשית בשביל ישראל הנק' ראשית והם הצדיקים הנק' ישראל כידוע והנה נאמר ישראל אשר בך אתפאר ונאמר ותפארתו עבור על פשע פי' ישראל הם הצדיקים ע"י מעשיהם הטובים ודביקותם בהשי"ת הוא תפארתו ית' ומעביר בשבילם פשעי הדור ומוריד החסד והשפע בעולמות כי ע"י נהפך פשע לשפע והנה נאמר כי נער ישראל ואהבתו ונאמר כי קטן יעקב פי' כי עיקר תפארתו שמתפאר בישראל אם הוא מחזיק במדות הענוה ומקטין א"ע כקטן ונער דכתיב כמים פנים אל פנים וכו' ואם הוא מקטין א"ע ואינו חושב א"ע לכלום אז גם הקב"ה כביכול מצמצם שכינתו ושורה עליו משל לאב שיש לו בן קטן ואהוב מאוד והנה כשרוצה האב להשתעשע עם בנו הקטן והאהוב והחביב בכדי להיות לו לנחת הנה האב לא ידבר עמו כפי שכלו הגדול והרחב מפני שהבן לא יוכל לקבלו ולהבינו אלא מחמת גודל אהבה עזה שיש לבנו חביבו מצמצם שכלו הגדול והרחב עד אין קץ ומדבר עם בנו כפי שכלו הקצר והקטן וזה יכול הבן להשיג ומשיב לאביו כפי שכלו ויש נחת לאביו מזה וזהו שהוא מרומז בתיקונים רקיע וניצוץ פי' לפי ששכל האב הוא דומה לרקיע שהוא שכל המתפשט ורחב עד מאוד וכשהוא מצמצם שכלו כפי שכלו שכל בן הקטן חביב נעשה מרקיע ניצוץ לכך בנקוד' קמץ הניצוץ תחת הרקיע וכל זה הוא אם אדם מקטין א"ע כנ"ל אבל אם במה הוא נחשב ומחשב א"ע למה ואין לו מדת הענוה וא"כ כמים פא"פ גם הקב"ה כ"י אינו מצמצם שכינתו ומחמת רוב בהירות האור הוא מתבטל אף שהוא צדיק הוא דומה כנר בפני אבוקה ומתבטל אורו ואינו מועיל במעשיו כלום והנה אמרז"ל שנכרתו י"ג בריתות בי"ג תקוני דיקנא שאינן חוזרות ריקם והנה י"ל טעם למה נכרתו י"ג בריתות כי הנה ידוע שברית הנק' צדיק הוא המקיים את העולם והוא המחב' עולם נוק' הנק' עולם והנה הי"ג מדות שהקב"ה מנהיג בהם את העולם הם הי"ג תקוני דיקנא כנודע והם נקראו מחברים שמחברים את העולמות והם ממוצעים בין א"ס להעולמות ומחברים ומורידים את השפע לכך כל מדה ומדה נק' ברית שהוא המחבר ומה גם שמבואר בכתבים והדרת פני זקן וא"כ כשיש לו הי"ג ת"ד א"כ יש לו הדרת פנים והוא מדות יסוד עולם המחבר הכל והנה באורייתא ברא הקב"ה עלמא והנה צריך שיהיה בתורה כל הי"ג ת"ד והנה הם הי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם והנה יש בי"ג מדות דבר הלמד מעניינו שהוא להדמות בדרכי ה' מה הוא רחום כו' ודבר הלמד מסופו הוא כי הלא כתיב מי הקדמני ואשלם כי הכל מאתו ית' ואף גם הרהור תשובה שעושה האדם תשובה תחילת התעוררת הוא מלמעלה כמ"ש בזוהר שהקב"ה מכריז בכל יום ויום שובו בנים שובבים רק מי הוא השומע הכרוז אך הנה ידוע שמדבור השי"ת נברא מלאך והמלאך הנברא הוא הנכנס בלב איש הישראל ומכניס לו הרהורי תשובה בלבו וזהו דבר הלמד מסופו אף שתחילתו לא למד כלו' ממדותיו אעפ"כ לומד הוא בסופו ומקיים המצות תשובה כתיקונה ונחזור לעניין ראשון שעיקר אם הצדיק מחזיק במדות הענוה ונחשב לאין וזהו א"ל החכמה מאין תמצא פי' כשהוא נחשב בעצמו לאין ומקטין א"ע עד מאוד נמצא גם הקב"ה מצמצם שכינתו ושורה עליו ואז בודאי ישיג לחכמה וזהו א"ל הרמז במשנה עלה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית פי' עלה בכבש כשהצדיק במעשים הטובים עושה עליות העולמות בכבש לשון דרך כבושה וסלולה לעלות למעלה אחר תחלות עלייתו תהא שיבא לו לקרן שהוא מדות המל' אשר ממנה יוכל לבא למדרגה עליונה הנק' דרומית לשון דירה שהוא ישוב ולא מדבר אמנם כשיהיה עדין במדרגה תחתונה זאת אז יהא נדמה בעיניו שכבר בא לאיזה מדרגה וזריחת אור עליון וזהו מזרחית ובאמת הוא אינו כי זה הוא רק השער שהצדיקים יבואו בו אכן אם יעלה יותר אז יהיה מזרחית צפונית ר"ל זריחות האור שהי' נדמה לו שיש לו לצפנה ממנו וזהו צפונית כי בהתקרבו יותר אל הש"י ובהתדבקו יותר למעלה נחשך אורו כידוע שאפי' אור צח כו' ואז הוא נחשב בעצמו לאי"ן בראותו ובהשיגו רוממות הש"י ואח"כ מחמת ענוה גדולה שאינו נחשב לכלום ומקטין ומטמין א"ע וזהו צפונית עי"ז זוכה ועולה ומשיג למדרגת ומדת מערבית שהוא מדת אהרן ברית מלח שמערב עולם עליון בתחתון כנ"ל ואז אח"כ כשיגיע למדרגה זו דרומית יהיה לו דירה בקודש דרומית מזרחית וממילא יזרח עליו אור הגדול צח ומצוחצח והנה כתיב ברית מלח עולם הוא והקרי היא כי למעלה הוא בהעלם גדול לכך כתיב הוא לשון נסתר אבל למטה כשהיא באה תוך הקרי שהוא הדיבור ושם הוא התגלות לכן נק' היא וז"ש המדרש מהשמן המשחה שנמשח אהרן ירדו על זקנו והיה תלוים על זקנו כמין שני מרגליות וכשהוא מספר עולות בעיקרי זקנו פי' למשל אדם שהוא מלא חכמה ואין שום אדם מכיר חכמו שבקרבו רק ע"י הדיבור נתגלה החכמה אשר בתוכו והנה שמן הוא חכמה כנודע רק שהיתה בהעלם אך כשהוא מספר דהיינו כשבאה אל הדיבור נתגלית חכמה שלו וזהו עלו בעקרו זקנו שהם הי"ג ת"ד המחברים העולמות כנ"ל שהי' ג"כ מדת אהרן ברית מלח עולם כנ"ל והנה כאשר נצרף הקרי עם הכתיב יחד יהיה הוא היא שהוא הוי"ה ושני אלפין וזהו כולם בחכמה עשית פי' ההוי"ה המהווה את כל העולמות והמרומז בהוא והיא וגם שני אלפין שהם אלף חכמה אלף בינה וזהו בחכמה עשית. חסר.