Quotation_auto על הושע 11:1

דבר אחר קח את המטה זה שאמר הכתוב אולת קשורה בלב נער אלו ישראל שנאמר כי נער ישראל ואוהבהו שהיו מכעסין בכל שעה לפני הקב"ה, ומי מרחיק אותה מהם שבט מוסר ירחיקנה ממנו, לפיכך אמר הקב"ה למשה מרדות הן צריכין כשם שהנער הזה סורח והסופר הזה מכה אותו ומביאו לידי חיים לכך נאמר קח את המטה. הבאר היה עולה בזכות מרים שנאמר ותמת שם מרים ומיד ולא היה מים לעדה, וכיון שנסתלק הבאר התחילו מתכנסין על משה ועל אהרן שנאמר ויקהלו על משה ועל אהרן והיו משה ואהרן יושבין ומתאבלין על מרים, אמר להם הקב"ה בשביל שאתם אבלים ימותו בצמא עמוד וקח מטך והשקית את העדה ואת בעירם.

שופטים ושוטרים תתן לך. אמר רבן שמעון בן גמליאל אל תהא קץ בדין שהוא אחד משלש רגלי העולם [למה ששנו חכמים על שלשה דברים העולם עומד] על הדין ועל האמת ועל השלום שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם, תן דעתך שלא תטה את הדין שאתה מזעזע את העולם. כתיב עושה משפט וצדקה נבחר לה' מזבח למה שהקרבנות אינן אלא בפני הבית אבל הצדקה והדינין בפני הבית ושלא בפני הבית, הקרבנות אינן מכפרין אלא על השוגג, והצדקה והדינין מכפרין על השוגג ועל המזיד, והקרבנות נוהגין בתחתונים, והצדקה והדינין בין בתחתונים ובין העוליונים בעולם הזה ובעולם הבא. אמר רב אחא שש מעלות היו לכסא של שלמה שנאמר שש מעלות לכסא, ובפרשה זו כתיב ששה לאוין, והיה הכורז עומד לפני כסאו, כיון שהיה עולה במעלה הראשונה היה כורז לא תטה משפט. מעלה שניה לא תכיר פנים. מעלה שלישית לא תקח שחד. מעלה רביעית לא תטע לך אשרה. מעלה חמישית לא תקים לך מצבה. מעלה ששית לא תזבח לה' אלקיך וגו'. ד"א שופטים ושוטרים, משל למלך שהיה לו בנים הרבה והיה אוהב את הקטן יותר מכולם, והיה לו פרדס אחד והיה אוהבו יותר מכל שהיה לו, ונתן הפרדס שהיה אוהב לבנו הקטן שהיה אוהב, כך אמר הקב"ה מכל האומות אני אוהב את ישראל שנאמר כי נער ישראל והבהו וממצרים קראתי (לו בני) [לבני], וכתיב כי אני ה' אוהב משפט, נתן את המשפט לישראל ואמר הקב"ה כשאתם משמרים את הדין אני גבוה שנאמר ויגבה ה' צבאות במשפט, ומשרה שכינתי ביניכם שנאמר והאל הקדוש נקדש בצדקה, ואני גואל אתכם שנאמר כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות. זה שאמר הכתוב ועוז מלך משפט אהב, משל למסילה שלא היה בה מילין והיו בני אדם הולכין וטועין בה, אמר המלך לשלטון שלו קבע בה מילין שיהיו בני אדם רואין את המילין, כך אמר הקב"ה למשה פנה את הדרך לפני ישראל ועשה להם שופטים שיהיו מורין להם ולא טועים מן התורה לקיים מה שנאמר ועוז מלך משפט אהב, וכן הוא אומר הציבי לך ציונים. שופטים אלו הדיינים, שוטרים אלו הפרנסים שמנהיגין את העדה, אם אין שוט אין שופט, כיצד, כיון שנתחייב אדם לחברו בבית דין אם אין שוטר שיוציא ממנו אין סיפק בית הדיין לעשות לו כלום. אלמלא שטרו של יואב לא היה דוד יכול לעשות את הדין, וכן הוא אומר ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא [וכי דוד ויואב שופטים כאחד, אלא] כל מי שאינו שומע לדוד מוסרין אותו ביד יואב. תתן לך ולא לכותים. ד"א תתן לך מלמד שנקראו הדינין על שמך. תנו רבנן מנין שמעמידין שופטים לישראל, תלמוד לומר שופטים תתן לך, שוטרים לישראל מנין, תלמוד לומר שוטרים תתן לך, שופטים לכל שבט ושבט מנין, תלמוד לומר שופטים לשבטיך, שוטרים לכל שבט ושבט מנין, תלמוד לומר שוטרים לשבטיך. שופטים לכל עיר ועיר מנין, תלמוד לומר בכל שעריך. ר' יהודה אומר אחד ממונה על כולן שנאמר תתן לך. רשב"ג אומר לשבטיך ושפטו מצוה לשבט לדון את שבטו. סנהדרין נוהגת בין בארץ בין בחוץ לארץ. מנא ה"נ, דתנו רבנן והיו אלה לכם [לחוקת משפט] לדורותיכם (חוקת עולם) בכל מושבותיכם למדנו לסנהדרין שנוהגת בארץ ובחוצה לארץ, א"כ מה תלמוד לומר בשעריך, בשעריך אתה מושיב דיינין. בכל פל ופלך ובכל עיר ועיר, בחוצה לארץ (אי) אתה מושיב דיינין בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר. בכל שעריך בא הכתוב להקידש סנהדרי גדולה לסנהדרי קטנה מה גדולה דנה והורגת אף קטנה דנה והורגת. ושפטו את העם בעל כרחן. משפט צדק והלא כבר נאמר לא תטה משפט, מה תלמוד לומר משפט צדק, זה מינוי הדיינין. משפט צדק ללמדך שצדקה עם שניהם עם הזכאי שנוטל את שלו ועם החייב שמוציאין גזילה מתחת ידו.

דבר אחר כאדם שאומר פלוני קבל עליך לפני המלך, כך היום קבל עליך, אמר השמש רבש"ע איני זז ואיני שוקע ומשה קיים בעולם, מה עשה משה באותו היום כתב (שנים עשר) [י"ג] תורות לי"ב שבטים ואחת שתהא בארון שאם יבקשו לזייף דבר שיהו מוצאין אותה שבארון, אמר משה מתוך שאני עסוק בתורה שכולה חיים היום שוקע והגזרה בטלה, מה עשה הקב"ה רמז לשמש והיה עומד ומתקשה כנגדו ואומר איני שוקע ומשה קיים בעולם, מיד א"ל קרא את יהושע, א"ל רבש"ע יטול יהושע ארכי שלי ואהיה חי, א"ל עשה לו כשם שהיה עושה לך, מיד השכים משה והלך לביתו של יהושע [נתיירא יהושע ואמר משה רבי יבוא אצלי, יצאו להלוך הלך משה לשמאלו של יהושע], נכנסו לאהל מועד ירד עמוד הענן והפסיק ביניהן, משנסתלק עמוד הענן אמר משה ליהושע מה אמר לך הדבור, א"ל כשהיה הדבור נגלה עליך יודע הייתי מה היה מדבר עמך, אותה שעה התחיל משה צווח ואמר מאה מיתות ולא קנאה אחת, וכתיב כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה, כיון שקבל משה עליו למות התחיל הקב"ה לפייסו [וא"ל] בעולם הזה על ידך הנהגתי אותן אף לעתיד לבוא ויזכור ימי עולם משה עמו וגו' וכו' (כתוב ברמז קנ"ז). מת בחמשה ימים מיתת כל אדם, מאי קראה ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות, קרבו תרי, ימיך תרי, הן חד, שכן בלשון יוני קורין לאחת הן. קרא את יהושע משיב משה לפני הקב"ה רבש"ע הואיל ואני נפטר בנסיון גדול מן העולם הראני אדם נאמן שיעמוד על ישראל שיצא ידיהן לשלום, וכן הוא אומר אשר יצא לפניהם, ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון, ואומר אחות לנו קטנה ושדים אין לה וגו'. ארבע מלכיות משלו בישראל ולא היה בהן חכם ולא היה בהן נבון, בימי אחאב מלך ישראל ובימי יהושפט מלך יהודה (היו) [ראיתי את כל] ישראל נפוצים אל ההרים כצאן אשר אין להם רועה. ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון קח לך גברתן שכמותך וכו' (כדכתוב בפרשת פנחס בפסוק קח לך את יהושע). באותה שעה נתגבר כחו של משה והיה מחזק את יהושע לעיני כל ישראל שנאמר ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ, אמר לו עם זה שאני מוסר לך עדיין גדיים הן עדיין תינוקות הן אל תקפיד עליהן על מה שהן עושין שאף רבונן לא הקפיד עליהן על מה שעשו שנאמר כי נער ישראל ואוהבהו. ר' נחמן אומר אין לי רשות הא יש לי רשות אכניסם בצד אהלי רועים ויהו רועים בצדי. מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיו תלמידיו מהלכין אחריו וראה ריבה אחת מלקטת שעורין מתחת רגלי בהמתן של ערביים, כיון שראתה את רבן יוחנן בן זכאי נתעטפה בשערה ועמדה לפניו ואמרה לו רבי פרנסני, א"ל בתי בת מי את, א"ל בתו של נקדימון בן גוריון אני ולא זכור אתה שחתמת על כתובתי, א"ל רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו אני חתמתי על כתובתה של זו והייתי קורא בה אלף (אלפי) אלפים דינרי זהב של בית חמיה ושל בית ריבה זו לא היו נכנסין להר הבית להשתחוות עד שהיו פורסין להן כלי מילת תחת רגליהן ונכנסין ומשתחוין וחוזרין לבתיהן בשמחה, וכל ימי בקשתי מקרא זה ומצאתיו אם לא תדעי לך היפה בנשים וגו', אל תקרי גדיותיך אלא גויותיך, שכל זמן שישראל עושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהן, וכשאין ישראל עושין רצונו של מקום הקב"ה מוסרן ביד אומה שפלה, ולא ביד אומה שפלה אלא תחת רגלי בהמתן. קרא את יהושע (כתוב ברמז רל"ב):