משנה תורה, הלכות עבדים
אֶחָד הַקּוֹנֶה עֶבֶד כְּנַעֲנִי מִיִּשְׂרָאֵל אוֹ מִן גֵּר תּוֹשָׁב אוֹ מִן עַכּוּ''ם שֶׁהוּא כָּבוּשׁ תַּחַת יָדֵינוּ אוֹ מֵאֶחָד מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת יֵשׁ לוֹ לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ לְיִשְׂרָאֵל לְעֶבֶד וַהֲרֵי הוּא עֶבֶד כְּנַעֲנִי לְכָל דָּבָר. וְכֵן מוֹכֵר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מה) "מֵהֶם תִּקְנוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם". וְכָל אֶחָד מֵאֵלּוּ הֲרֵי הוּא כְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְכָל דָּבָר: