משנה תורה, הלכות עבדים
הָאִשָּׁה קוֹנָה שְׁפָחוֹת וְאֵינָהּ קוֹנָה עֲבָדִים אֲפִלּוּ קְטַנִּים מִפְּנֵי הַחֲשָׁד וְאִם קָנְתָה אוֹתָם הֲרֵי זוֹ קָנְתָה גּוּפָם כְּאִישׁ. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאֵינָהּ אֲסוּרָה לִקְנוֹת אֶלָּא עֶבֶד בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וּמִתֵּשַׁע וּלְמַעְלָה. וְכֵן אָסוּר לְאָדָם לְשַׁחְרֵר עֶבֶד כְּנַעֲנִי. וְכָל הַמְשַׁחְרְרוֹ עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מו) "לְעלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ". וְאִם שִׁחְרְרוֹ מְשֻׁחְרָר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכוֹפִין אוֹתוֹ לִכְתֹּב גֵּט שִׁחְרוּר בְּכָל הַדְּרָכִים שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמֻתָּר לְשַׁחְרְרוֹ לִדְבַר מִצְוָה אֲפִלּוּ לְמִצְוָה שֶׁל דִּבְרֵיהֶם כְּגוֹן שֶׁלֹּא הָיוּ עֲשָׂרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הֲרֵי זֶה מְשַׁחְרֵר עַבְדּוֹ וּמַשְׁלִים בּוֹ הַמִּנְיָן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכֵן שִׁפְחָה שֶׁנּוֹהֲגִין בָּהּ הָעָם מִנְהַג הֶפְקֵר וַהֲרֵי הִיא מִכְשׁוֹל לַחוֹטְאִים כּוֹפִין אֶת רַבָּה וּמְשַׁחְרְרָהּ כְּדֵי שֶׁתִּנָּשֵׂא וְיָסוּר הַמִּכְשׁוֹל. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: