Quotation_auto על במדבר 15:14

וכי יגור. אין לי אלא המתגייר, שנתגייר מנין, תלמוד לומר או אשר בתוככם לדורותיכם. ועשה אשה מין דמים, או אינו אלא מין מנחה, ת"ל ככם מה אתם מן דמים אף גרים מן דמים. אי מה ישראל מין בהמה אף הגרים מין בהמה, ת"ל לכם לכם הקשיתים ולא הקשיתים להם בהמה. רבי אומר מה ישראל שלא באו לברית אלא בשלשה דברים במילה ובטבילה ובהרצאת קרבנן אף הגרים כיוצא בהם. אי מה ישראל בדם עולה ובזבחי שלמים אף הגרים בדם עולה ובזבחי שלמים, ת"ל ועשה אשה ריח ניחוח לה', אמרת צא וראה איזהו מין דמים שכלו עולה לאישים ואין לך הימנו היתר אי אתה מוצא אלא עולת העוף, להביא פרידה אחת אינו יכול שלא מצינו פרידה אחת קרבה בכל בתורה מכאן אמרו כל הקינין שבתורה חציין עולה [חציין חטאת] חוץ משל גר מפני שכולן כליל לאישים. וכי יגור אתכם גר יכול שנתגייר אצל נכרים במדינת הים, אמרת לא אמרתי אלא אתכם, אין לי אלא עמהם ממצרים, מנין אפילו עמהן באותה שעה, אמרת או אשר בתוככם לדורותיכם מלמד שאינו רשאי לאכול בזבחים עד שיביא לאישים קרבן. תנו רבנן גר מעוכב לאכול בקדשים עד שיביא קרבן, הביא פרידה אחת שחרית אוכל בקדשים לערב. כל הקינין שבתורה אחד חטאת ואחד עולה וכאן שתיהן עולות. הביא חובתו מן הבהמה יצא [עולה ושלמים יצא] מנחה ושלמים לא יצא לא אמרו קן אלא להקל. מאי שנא מנחה ושלמים דלא יצא דכתיב כאשר תעשו כן יעשה מה אתם עולה ושלמים אף גר עולה ושלמים, אם כן חובתו אחת מן הבהמה לא תסגי ליה בגויה דהא כתיב כאשר תעשו כן יעשה. אמר רב פפא יש לומר לעולת העוף מתרבי לעולת בהמה לא כל שכן. אי הכי אפילו מנחה נמי, מיעט רחמנא כן. ועוף היכא איתרבי דתניא כאשר תעשו כן יעשה מה אתם עולה ושלמים אף הן עולות ושלמים, מנין לרבות את העוף ת"ל יעשה אשה ריח ניחוח לה', איזהו דבר שכולו לה' הוי אומר זו עולת העוף. יכול שאני מרבה אפילו מנחת נסכים, ת"ל כן. תניא אידך יעשה אשה ריח ניחוח לה' שומע אני כל שעולה לאישים אפילו מנחה, ת"ל כאשר תעשו כן יעשה מה אתם מיני דמים אף הם מיני דמים. אי מה אתם עולה ושלמים אף הם עולה ושלמים, ת"ל ככם לכם הקשיתים ולא לקרבנותיכם, רבי אומר כו' (כדלעיל). להביא פרידה אחת אי אפשר וכו' ולא והתניא והקריבו מה ת"ל, לפי שנאמר והקריב שומע אני האומר הרי עלי עולת העוף לא יפחות משני פרידין, ת"ל והקריבו אפילו פרידה אחת, חובה מיהא לא אשכחן, והא איכא יולדת דאתיא בן יונה או תור לחטאת, משום דאיכא כבש בהדה. אמר מר מה אב ותיכם לא נכנסו וכו' בשלמא מילה דכתיב כי מולים היו כל העם היוצאים, אי נמי מהכא ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך, הרצאת דמים דכתיב וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות, אלא טבילות מנלן, דכתיב ויקח משה חצי הדם ויזרוק על העם ואין הזאת בלא טבילה. אלא מעתה האידנא דליכא קרבן לא נקבל גרים, אמר רב אחא בר יעקב וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדורותיכם כתיב: