Quotation_auto על במדבר 29:39

דבר אחר יכבדנו זה עכן זובח יצרו בתודה הה"ד בני שים נא כבוד לה' אלהי ישראל ותן לו תודה. אמר רבי פנחס משל למלך שבאו אריסין ובני ביתו לכבדו ובא אחד ואמר מי הוא זה אמר לו אריסך הוא בא אחו ואמר מי הוא זה אמר ליה בן ביתך הוא בא אחר ואמר מי הוא זה אמר ליה לא אריסך ולא בן ביתך ולא בא אלא לכבודך אמר יהבו ליה סלריא ויתיב עליה. כןחטאת בא על חטא אשם בא על חטא תודה שאינה באה על חטא אם על תודה יקריבנו. וזאת תורת זבח השלמים אשר הקריב אין כתיב כאן אלא אר יקריב מכאן ולהבא (כתוב ברמז ל"ו). ר' פנחס ור' לוי ור"י בשם ר' מנחם דגליא לע"ל כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל. כל הקרבנות בטלין והודאה אינה בטלה הה"ד קול ששון וקולשמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות כי טוב וגו' מביאים תודה ביתה', קול אומרים הודו זו הודאה, מביאים תודה זה קרבן תודה וכן דוד אמר עלי אלהים נדריך אשלם תודה לך אין כתיב כאן אלא תודות לך הודאה וקרבן תודה. משל לשלטון שנכנס למדינה ועמו כתות כתות של לסטים אמר אחד לחברו מה דחיל הדין שליטא אמר ליה תהא פשטמא דידך טבא ולית את דחל מניה כך כיון ששמעו ישראל פרשת קרבנות נתיראו אמר להם אל תיראו עסקו בתורה ואין אתם יראים מכל אלו הה"ד זאת התורה לעולה למנחה וגו'. למה שלמים באחרונה אמר רבי סימון הדא גרזמיתא אינה באה אלא באחרונה למה שיש בה מינין הרבה [כך למה שלמים באחרונה שיש בה מינים הרבה דם] ואימורין למזבח חזה ושוק לכהנים עור ובשר לבעלים רש"א מי שהוא שלום מביא שלמים [ואין מביא שלמים]. זאת התורה לעולה למנחה שלמים באחרונה. אין לי אלא בכלל בפרט מנין זאת תורת העולה זאת תורת המנחה זאת תורת החטאת זאת תורת האשם זאת תורת זבח השלמים. ואין לי אלא בקרבנות יחיד בקרבנות צבור מני, ת"ל אלה תעשו לה' במועדיכם וגו':

מנין שיקריבו מוספי שבת עם אימורי הרגל. תלמוד לומר מלבד שבתות ה' מלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם מה תלמוד לומר לפי שנאמר אלה תעשו לה' במועדיכם יכול אין לי קרב ברגל אלא קרבנות הרגל בלבד תלמוד לומר מלבד וגו'. מנין לקרבנות [היחיד וקרבנות] צבור שהודרו לפני הרגל שיבואו ברגל ושהודרו לבוא ברגל שבואו ברגל. תלמוד לומר מלבד מתנותיכם מלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם. אשר תתנו לה' לרבות העופות והמנחות להתיר כולן לבוא ברגל. יכול רשות תלמוד לומר אלה תעשו לה' במועדיכם אם להתיר כבר התיר אם כן למה נאמר אלה תעשו לה' במועדיכם לקבען [חובה] שכולן יבואו ברגל. יכול באיזה רגל שירצה. תלמוד לומר ובאת שמה והבאתם שמה אם להתיר כבר התיר אם לקבען כבר קבעה אם כן למה נאמר ובאת שמה והבאתם שמה לקבען חובה שלא יביאם אלא ברגל הראשון שפגע בו. יכול אם עבר עליו הרגל ולא הביא יהא עובר עליו משום בל תאחר תלמוד לומר אלה תעשו לה'. במועדיכם אינו עובר עליו עד שיעברו עליו רגלי השנה כולה. דש"א שלשה רגלים כסדרן וחג המצות ראשון. כיצד נדר לפני הפסח עד שיעברו עליו הפסח והעצרת והחג. נדר לפני העצרת עד שיעברו עליו העצרת והחג [והפסח והעצרת והחג]. נדר לפני החג עד שיעברו עליו החג והפסח והעצרת והחג. בית שמאי אומרים יכול יחוג אדם בשבת) [ביום טוב]. תלמוד לומר אך (ביום טוב) [במועד] אתה חוגג ואי אתה חוגג (בשבת) [ביום טוב]. ב"ה אומרים יכול יחוג אדם (ביום טוב) [בשבת] תלמוד לומר אך (במועד) [ביום טוב] אתה חוגג אי אתה חוגג (ביום טוב) [בשבת] באספכם את תבואת הארץ עבר את השנה שתעשה את החג באסיפת פירות יכול באסיפת כל הפירות, תלמוד לומר באספך מגרנך ומיקבך מגרנך ולא כל גרנך מיקבך ולא כל יקבך. אי מגרנך ויקבך יכול מקצת, תלמוד לומר באספכם את תבואת הארץ. הא כיצד השתדל לעבר את השנה שתעשה את החג ברוב אסיפת פירות. תחוגו את חג ה' שבעת ימים תשלומי כל שבעה ביום הראשון שבתון שבות וביום השמיני שבתון שבות:

רבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי אומר גדול השלום שכל הברכות חותמין בשלום, בקריאת שמע הפורס סוכת שלום, בתפלה עושה השלום, בברכת כהנים וישם לך שלום, ואין לי אלא בברכות, בקרבנות מנין ת"ל זאת התורה לעולה למנחה וגו' ולזבח השלמים, ואין לי אלא בכלל, בפרט מנין, ת"ל זאת תורת העולה, זאת תורת המנחה, זאת תורת החטאת, זאת תורת האשם, וזאת תורת זבח השלמים. ואין לי אלא בקרבנות יחיד, בקרבנות צבור מנין, ת"ל אלה תעשו לה' במועדיכם וגו' [ומסיים בשלמים]. אין לא אלא בעולם הזה בעולם הבא מנין, ת"ל הנני נוטה אליה כנהר שלום. רבנן אמרין גדול השלום שכשמלך המשיח בא אינו פותח אלא בשלום שנאמר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום. מה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאה, שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת. ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים, שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם, וברכת הקב"ה שלום הוא שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. אמר רבי יהושע בן לוי מנין שהקב"ה מתאוה לברכת כהנים שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם: