צרור המור על התורה
ויהי בימי אמרפל מלך שנער. סמך זה לכאן להורות כי פרי הרשעים נפילה. ולפי שלמעלה סיפר איך אנשי סדום היו רעים וחטאים לה' מאד שהביא השם עליהם אנשים רעים כמותם להנקם מהם והם אמרפל וחביריו והוא היה נמרוד הרשע כמאמרם ז"ל. וכן סמך זה לכאן להורות לנו כי זאת המלחמה לא היתה אלא בסבת אברהם ומשנאתם אותו נתעוררו להלחם עם אנשי סדום. לפי שידעו שאברהם היה קרוב לשם וכן ידעו כי לוט בן אחיו היה שם. ואחר שילחמו עם סדום וחברותיה וישבו שביתם ולוט עמהם ידעו שיצא אברהם להצילו כמו שהיה וילחמו עמו. וזה תמצאהו מפורש בפרטי הפרשה בעז"ה:
צרור המור על התורה
ויאמר ה' הגוי גם צדיק תהרוג לפי שאמר לו הנך מת והמלך הוא ככל העם. לכן אמר הגוי גם צדיק תהרוג. כי במות המלך ימותו כולם. וכל שכן כי זה המלך שהוא ככל הגוי הוא צדיק ונושע בלא חטא. ואתה רוצה להורגו. או יאמר הגוי גם צדיק תהרוג כמטיח דברים כלפי מעלה. די לך מה שעשית שהרגת אנשי סדום ועמורה. ואף על פי שהיו רשעים הוא גנות גדולה להרוג אומה אחת בכללה. ולא די לך זה אלא שעתה מחדש גוי כלה אף על פי שהוא צדיק הגוי הגדול הזה אתה הרגו. ואם כן אין לתמוה מאנשי סדום שהיו רעים וחטאים. הלא הוא אמר לי וגומר. באופן שאני ועמי נקיים. ואז השיב אותו. גם אנכי ידעתי כל זאת. ולפי שידעתי שהיית עתיד לחטוא. באתי לחשוך אותך מחטוא לי. ולכן השב אשת האיש כי נביא הוא ויודע כמוך שלא קרבת אליה ויועיל לך בתפלתו. ואם אינך משיב אע"פ שלא תגע אליה דע כי מות תמות. ואז קרא לאברהם ואמר ליה מה עשית לנו לגוי הגדול הזה. ומה חטאתי לך. וזה כענין מה שאמר למעלה הגוי גם צדיק תהרוג. ובכל אלו הדברים לא השיבו אברהם דבר עד שחזר לומר. ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית. וכל זה לפי שדברי אבימלך היו בלתי מסודרות. כי אע"פ שהיתה אחותו לא היה לו ללוקחה בחזקה ובלא דעתו. וזהו אולת אדם תסלף דרכו וגומר. וכן בכאן הוא עשה והוא ישא ואומר מה עשית לנו. או הטעם ששתק לפי שראה אברהם כי תשובתו הרמתה לא היה ראוי לאומרה למלך. ולכן שתק ולא א"ל רק אין יראת אלהים במקום הזה כי זה נגד המלך. ולכן כשחזר לומר לו מה ראית אחר שאני מכיר בך שאתה חכם ולא תתנועע לדבר כזה בלי סבה חזקה. ולכן לא תירא ולא תחת ואמור לי מה ראית בי ובעמי שעשית הדבר הזה לומר אחותי היא. כי מה שאמרתי בראשונה מה חטאתי לך ידעתי שחטאתי. אחר שהיא אשת איש. אבל אתה הטעיתני בדבריך. לזה השיבו לפי שראיתי כי אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על אומרי שהיא אשתי. לכן אמרתי שהיא אחותי. ועוד כי מוצא שפתי לא אשנה. כי אחותי בת אבי היא ותהי לי לאשה. כדין התורה כי בת אב מותרת לבן נח. וזה הדבר אינו חדש אצלי כי מעת שיצאתי מבית אבי התניתי עמה זה חסדך אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא. וזה לא בארצך בלבד. וזה אמר לו להתנצלות מה שאמר לו אין יראת אלהים במקום הזה ונראה שבשאר המקומות היה יראת אלהים. לזה אמר אינו כן כי זאת רעה חולה בכל המקומות:
צרור המור על התורה
וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו. לפי שאולי היה נראה לו שהיה נשאר יחידי בלא בן ובלא קרוב ואולי היה מתחרט. אחר שראהו בשכונת סדום אנשים רעים וחטאים ואם היה עמו היה למד מדרכיו ולא היה ראוי לדחותו בשתי ידים. לזה בא השם לחזקו ואמר לו אל תקנא בעושי עולה לפי שנשא עיניו ולקח ארץ שמנה כי כל הארץ היא שלך. ולכן שא נא עיניך כי כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם ולא תחוש לפרידתו. כי אני אתן לך בנים רבים בענין שלא תשאר יחידי. וזהו ושמתי את זרעך כעפר הארץ קום התהלך בארץ להחזיק בה ובכל מצרניה כי לך אתננה. ולפי שהשם אמר לו קום. קם ממקומו והלך בארץ ויאהל אהלו וישב באלוני ממרא שהיה איש טוב בענין שלא יהיה יחידי. ויבן שם מזבח לה' על פרידת לוט ועל בשורת הבנים. ועל דרך הנעלם כל הפרשה משלמת ענין יצר הרע שכתבנו למעלה כי אברהם רומז לנשמה ולכן לא יכלו שבת יחדו יצר הטוב ויצר הרע. ואף על פי שהם אחים מחוברים בגוף אחד הם אויבים זה לזה. ולכן ויריבו הרועים יחדיו הם כחות הגוף והנפש. והנשמה אומרת הפרד נא מעלי כי אין אדם דר עם נחש בכפיפה. ואיך ידור זאב עם כבש. אם השמאל ואימינה כי אפילו שאראה שדבריך נכוחים מצד הימין לא אעשה אותם. כי טובתם של רשעים היא רעה אצל הצדיקים. ולכן הפרד נא מעלי אצל שאר אנשים רבים שיש בעולם רשעים כמותך. וכשראה היצר שלא היה לו מקום בכאן נשא עיניו והלך לבקש אנשים רעים שהולכים אחר תאוותם בשקתות המים על מי מנוחות ונחלי עדן. וזהו ככר הירדן כי כולה משקה ושם שוכנים אנשים רעים וחטאים אנשי סדום אחיהם של לוט שנקראת חטאת דכתיב לפתח חטאת רובץ. ואז כשרואה השם שהאדם כובש יצרו ומגרשו ומשלחו. נותן לו מתנות רבות ומשליטו בכל העולם צפונה ונגבה. ואעפ"י שאם אין יצר הרע באדם אינו מתאוה לא אשה ולא בנים. לז"א ושמתי את זרעך כעפר הארץ. ואז ויאהל אברם ונטה אהלו עם אנשים טובים ומתחבר עמהם ומתפלל אל השם. וזהו ויבן שם מזבח לה':