ילקוט שמעוני על התורה
כמה מלאכים נזדווגו לה ר' חמא בר חנין אמר ה' כל מקום שנאמר אמירה מלאך הוא. רבנן אמרין ארבעה בכל מקום שנאמר מלאך אמר ר' חייא בוא וראה כמה (כח) בין אחרונים לראשונים מנוח אמר לאשתו מות נמות כי אלקים ראינו והגר שפחת שרי רואה חמשה מלאכים בזה אחר זה ואינה מתיראה מהם אמר ר' חייא צפרנן של אבות ולא כרסן של בנים אמר ר' יצחק צופיה הליכות ביתה בני ביתו של אברהם אבינו צופים היו והיתה רגילה לראות בהם. וקראת שמו ישמעאל נקרא בשמו עד שלא נולד וכו' (כדכתוב ברמז מ"ה) והוא יהיה פרא אדם ר' יוחנן אמר שהכל גדלין בישוב והוא גדל במדבר. ריש לקיש אמר פרא אדם ודאי שהכל בוזזין ממון והוא בוזז נפשות. ידו בכל ויד כל בו [קרי ביה כלבו] ידו ויד כלבו שוות מה כלבו אוכל נבלות אף הוא אוכל נבלות אמר ר' אלעזר אימתי יד כל בו כשיבוא אותו שכתוב בו וכל די דארין בני אנשא וחיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון הדא הוא דכתיב לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדנצר מלך בבל שעצרן במדבר והרגן. על פני כל אחיו ישכון הכא אמר ישכון ולהלן את אמר על פני כל אחיו נפל אלא כל הימים שהיה אברהם אבינו קיים ישכון כיון שמת נפל. עד שלא פשט ידו בבית המקדש ישכון משפשט ידו בבית המקדש נפל. בעולם הזה ישכון אבל לעתיד לבוא נפל:
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר אנכי ה' אלקיך כשעמד המקום ואמר אנכי ה' אלקיך היה ארץ חלה שנאמר ה' בצאתך משעיר וגו' ואומר הרים נזלו מפני ה' ואומר קול ה' בכח קול ה' בהדר קול ה' יחיל וגו' קול ה' שובר ארזים קול ה' יחולל אילות עד שנתמלאו בתיהן מזיו השכינה. באותה שעה נתכנסו כל אומות העולם ובאו אצל בלעם ואמרו לו שמא מבול מביא לעולם אמר להם כבר נשבע המקום שאינו מביא מבול שנאמר כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי וגו'. אמרו לו שמא מבול של מים אינו מביא אבל מביא מבול של אש אמר להם לא מבול של מים ולא מבול של אש הוא מביא אלא הקב"ה רוצה ליתן תורה לעמו שנאמר ה' עוז לעמו יתן. כיון ששמעו את הדבר הזה פנו כולן והלכו איש איש למקומו. ולפיכך נתבעו אומות העולם בתורה שלא ליתן פתחון פה לאומות אלו נתבענו כבר קבלנו עלינו הרי שנתבעו ולא קבלו עליהם. ויאמר ה' מסיני בא נגלה על בני עשו הרשע ואמר להם מקבלים אתם עליכם את התורה אמרו לו מה כתיב בה אמר להם לא תרצח אמרו לו הוא ירושה שהוריש לנו אבינו ועל חרבך תחיה. נגלה על בני עמון ומואב אמר להם מקבלים את תורה אמרו לו מה כתיב בה אמר להם לא תנאף אמרו לו והלא כולן בני מנאפים הן שנאמר ותהרין שתי בנות לוט מאביהן. נגלה על בני ישמעאל אמר להם מקבלין אתם עליכם התורה אמרו לו מה כתיב בה אמר להם לא תגנוב אמרו לו זו ברכה שנתן לנו אבינו שנאמר והוא יהיה פרא אדם וכתיב כי גונב גונבתי. וכשבא אצל ישראל מימינו אש דת למו פתחו כלם ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע וכן הוא אומר עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים. ר' (ישמעאל) [שמעון] בן אלעזר אומר ומה בשבע מצות שנצטוו בני נח לא יכלו לעמוד בהן על אחת כמה וכמה בכל המצות שבתורה. משל למלך שהיו לו שני אפוטרופין אחד ממונה על אוצר של כסף ושל זהב ואחד ממונה על אוצרות של תבן נחשד זה שהיה ממונה על אוצר של תבן והיה מתרעם על שלא מנו אותו על אוצר של כסף ושל זהב אמרו לו ריקה אם על אוצר של תבן נחשדת היאך יאמינו אותך על אוצר של זהב וכסף. והרי דברים קל וחומר ומה בשבע מצות שנצטוו בני נח לא יכלו לעמוד בהן על אחת כמה וכמה בכל המצות שבתורה. ומפני מה לא נתנה תורה בארץ ישראל שלא יהא פתחון פה לאומות העולם לומר לפי שנתנה תורה בארצו לפיכך לא קבלנו עלינו.
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר ויאמר ה' מסיני בא כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל לא על ישראל בלבד נגלה אלא על כל האומות, בתחלה הלך לבני עשו ואמר להם מקבלין אתם את התורה אמרו לו מה כתיב בה אמר להם לא תרצח, אמרו לו כל עצמן של אותן האנשים אביהם רוצח הוא שנאמר והידים ידי עשו ועל כך הבטיחו אביו ועל חרבך תחיה, הלך לו אצל בני עמו ומואב אמר להם מקבלין אתם את התורה, אמרו לו מה כתי בה לא תנאף, אמרו לו כל עצמה של ערוה שלהם היא שנאמר ותהרין שתי בנות לוט מאביהן, הלך ומצא את בני ישמעאל אמר להם מקבלין אתם את התורה, אמרו לו מה כתיב בה לא תגנוב, א"ל כל עצמן של אביהם לסטים היה שנאמר והוא יהיה פרא אדם לא היתה אומה באומות שלא הלך ודבר ודפק על פתחה אם ירצו ויקבלו את התורה, וכן הוא אומר יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך, יכול שמעו וקבלו, תלמוד לומר ואותם לא תעשו, ואומר ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו, אלא אפילו שבע מצות שקבלו עליהם בני נח לא יכלו לעמוד בהם עד שפר קום ונתנום לישראל, משל לאחד ששלח את חמורו ואת כלבו לגורן, והטעינו לחמורו לתך ולכלבו שלש סאין והיה החמור מהלך והכלב מלחית, פרק ממנו סאה ונתנו על החמור וכן שני וכן שלישי, אף כאן ישראל קבלו את התורה בפרושיה ודקדוקיה, אף אותן שבע מצות שקבלו עליהם בני נח לא יכלו לעמוד בהם עד שפרקום ונתנום לישראל לכך נאמר ויאמר ה' מסיני בא.