ילקוט שמעוני על התורה
אמר ליה ההוא אפיקורוס לרבי ישמעאל ברבי יוסי כתיב וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מאתו מיבעיא ליה א"ל ההוא כובס שבקיה דמהדרנא ליה אנא ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך נשיי מיבעיא ליה אלא משתעי קרא הכי הכא נמי משתעי קרא הכי א"ל מנא לך הא א"ל מפרקיה דרבי מאיר שמיעא לי דאמר רבי יוחנן כי הוה דריש ר' מאיר בפירקיה הוה דריש תלתא שמעתא תלתא אגדתא תלתא מתלי מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שהדיוט מזכיר שמו פעמים בפסוק אחד בתורה ויאמר למך לנשיו בנביאים ויאמר להם המלך קחו את עבדי אדוניכם והרכבתם את בן המלך בכתובים כי כתב אשר נכתב בשם המלך ואת תמה שהקב"ה מזכיר שמו שני פעמים בפסוק אחד. וידע אדם עוד את אשתו נתוסף לו תאוה על תאותו לשעבר אם לא היה רואה לא היה מתאוה עכשיו בין רואה בין אינו רואה מתאוה רמז למפרשי ימים שיהיו נזכרין לבתיהן ובאין מיד. ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר וגו' רבי תנחומא בשם רבי שמואל אמר נסתכלה אותו זרע שהוא קם ממקום אחר ואי זה זה מלך המשיח. תחת הבל כי הרגו קין מחטייה של הבל נהרג קין לשני אילנות שהן סמוכין זה לזה פכרה הרוח אחת מהן ונפל על חבירו ופכרו כך תחת הבל כי הרגו קין מחטייה של הבל נהרג קין. ולשת גם הוא יולד בן ויקרא את שמו אנוש בעון קומי אבא כהן ברדלא אדם שת אנוש ושתק א"ל עד כאן בצלם ובדמות מכאן ואילך נתקלקלו הדורות ונבראו קנטרין קינן קנטורין. ארבעה דברים נשתנו בימי אנוש בן שת ההרים נעשו טרשין והתחיל המת מרחיש ונעשו פניהן כקופין ונעשו חולין למזיקין. אמר ר' יצחק הן הן גרמו לעצמן להיות חולין למזיקין ומי גרם להן שהיו אומרים מה בין דגחין לצלמא למאן דגחין לבר נש. אז הוחל לקרוא בשם ה' אמר רבי סימון בג' מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד אז הוחל לקרוא בשם ה' ויהי כי החל האדם הוא החל להיות גבור. איתיבון והכתיב וזה החלם לעשות אמר להן קיפח על ראשו של נמרוד ואמר זה המרידן עלי. אמר ר' לוי לאשה שאמרה לבעלה ראיתי בחלומי שאתה מגרשני א"ל ולמה בחלום והלא בברור אמר הקב"ה אתם עשיתם עצמכם עבודה זרה וקראתם לשמכם אף אני אקרא למי הים לשמי ואכלה לאותן האנשים מן העולם. דרש רבי אבהו אוקינוס גבוה מכל העולם אמר רבי אלעזר בן מנחם והלא מקרא מלא הוא הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ה' שמו אתמהא כזה שהוא מלמעלן למטן. ב' פעמים כתיב הקורא למי הים כנגד ב' פעמים שעלה הים והציף את העולם ועד היכן עלה בראשונה ועד היכן עלה בשניה ר' יודן ורבי אבהו ורבי אלעזר בשם רבי חנינא בראשונה עלה עד עכו ועד יפו ובשניה עלה עד כפי ברבריאה. רבי חנניה ורבי אחא בשם רבי חנינא בראשונה עלה עד כפי ברבריאה ובשניה עד עכו ועד יפו הדא הוא דכתיב ואומר עד פה תבא ולא תוסיף ופה ישית בגאון גליך. עד פה תבא ולא תוסיף עד עכו תבא ולא תוסיף ופה ישית ביפו בגאון גליך. רבי אלעזר בשם רבי חנינא אמר בראשונה עלה עד קלבריאה ובשניה עלה עד כפי ברבריאה:
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר כאשת איש שזנתה והיא מתביישת שלא תראה עוברה והיא משליכתו קודם שלא תחזינה שמש הדא הוא דכתיב השמש יצא על הארץ וגו'. וה' המטיר על סדום לשתי מדינות שמרדו במלך אמר המלך אחת תשרף באש משלה ואחת תשרף מן טמיון כך להלן באדום ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית ברם הכא וה' המטיר על סדום. אמר ר' אבין לשפחה שהיתה רודה פת בתנור בא בנה ורדה גחלים ונתנה לו בא בן גברתה רדה פת ונתנה לו גחלים ופת יצאו מן התנור כך להלן ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ברם הכא וה' המטיר על סדום. וה' המטיר על סדום זה גבריאל מאת ה' זה הקב"ה כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו הקב"ה מזכיר שמו שני פעמים (כדכתוב ברמז ל"ט):
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר כמו אבן על שהקשו לבן כמו אבן. אבל אתה חסדך וטובך ורחמיך הרבים וימינך שהיא פשוטה לכל באי עולם שנאמר ימינך ה' ימינך ה' שני פעמים כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם בי נשבעתי יצא מפי צדקה. נאדרי בכח נאה אתה ואדיר בכח שנתת ארוכה לדורו של מבול לעשות תשובה ולא עשו שנאמר ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם וגו' ולא גמרת עליהם כליה עד שהשלימו רשעם לפניך. וכן אתה מוצא באנשי מגדל שנתת להם ארוכה שנאמר ויאמר ה' הן עם אחד וגו' ואין עתה אלא תשובה שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך לא גמרת עליהם כליה עד שהשלימו רשעם לפניך. וכן אתה מוצא באנשי סדום שנתת להם ארוכה לעשות תשובה ולא עשו שנאמר ויאמר ה' זעקת סדום וגו' ארדה נא ואראה מה נאמר שם וה' המטיר על סדום וגו' אם יעשו תשובה הרי מטר ואם לאו הרי גפרית ואש ולא גמרת עליהם וכו'. ימינך ה' כשישראל עושין רצונו של מקום הן עושין שמאל ימין שנאמר ימינך ה' שני פעמים וכשאין עושין רצונו של מקום עושין ימין שמאל שנאמר השיב אחור ימינו. כשישראל עושין רצונו של מקום אין שינה לפניו שנאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל וכשאין עושין רצונו של מקום כביכול שינה לפניו שנאמר ויקץ כישן ה'. כשישראל עושין רצונו של מקום אין חמה לפניו שנאמר חמה אין לי וכשאין עושין רצונו של מקום כביכול חמה לפניו שנאמר וחרה אף ה'. כשישראל עושין רצונו של מקום הוא נלחם להם שנאמר ה' ילחם לכם וכשאין עושין רצונו של מקום הוא נלחם בם שנאמר ויהפך להם לאויב והוא נלחם בם ולא עוד אלא שהן עושין רחמן אכזרי שנאמר היה ה' כאויב. תרעץ אויב רעצת אויב אינו אומר כאן אלא תרעץ אויב לעתיד לבוא שנאמר בזעם תצעד ארץ וגו'. תרעץ אויב זה פרעה שנאמר אמר אויב.