Quotation_auto על בראשית 21:17

ותרא שרה את בן הגר מצחק. אם הענין כפשוטו הוא שהזקנים מקפידים מאד כשצוחקים האנשים. לפי שחושבים שצוחקים מהם. ולפי ששרה היתה זקנה ואמרה כל השומע יצחק לי. כשראתה לישמעאל מצחק חשבה שצחק ממנה. ולכן אמרה גרש את האמה הזאת ואת בנה. ויש להודות על חכמים זכרונם לברכה שאמרו שראתה הצדקת בו דברי עבירה ויראה שיוציא את בנה לתרבות רעה. ולכן אמרה את בן הגר המצרית ולא אמרה את ישמעאל כי היה דומה לאמו המצרית והכשפנית. אף על פי שילדתו לאברהם. ואמר כי לא יירש בן האמה הזאת. כלומר ומה היא ממתנת בכאן אם לא שתמות בלא עתך לירש אותך. ואין הדין כן כי לא יירש בן האמה הזאת עם בן הגבירה. וירע הדבר מאד בעיני אברהם. וכל זה לחזק גלות בניו ביד ישמעאל בעון זה. כמו שפירשתי למעלה בלידת ישמעאל. ולכן אמר לו השם אל ירע בעיניך על הנער. הלואי שלא היה. כי שרה רואה למרחוק יותר ממך. ולכן שמע בקולה. כי היא רואה מה שעתיד לעשות לבניך. ולכן וישכם אברהם בבקר לקיים מצות בוראו. ולולי העונות בכאן היה ראוי למות כשכלו המים. בענין שלא ימית את בני ישראל בצמא. אלא ששמע אלהים את קול הנער באשר הוא שם בצער. ועוד לקיים הבטחת אברהם אביו שנאמר לו והפריתי אותו. וזהו כי לגוי גדול אשימנו. ויפקח אלהים את עיניה. לפי ששערי דמעה לא ננעלו וכתיב ותשא את קולה ותבך. ולכן פקחה עיניה וראתה באר מים. ואמר שגדל הנער ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים לחזור לגלוליה:

וישכם אברהם וגו' ויקח לחם וגו' וישלחה בגט גרושין ולקח את הרדיד וקשר במתניה לידע שהיא שפחה. ולא עוד אלא שרצה לראות את ישמעאל בנו ולידע את הדרך אשר הלכו בה. בן י"ז שנה היה ישמעאל בצאתו מבית אביו ובזכות אברהם אבינו לא חסרו המים מן החמת וכיון שהגיע לפתח המדבר התחילה תועה אחר ע"ז של בית אביה ומיד חסרו המים ועיפה נפשו של ישמעאל בצמא והלך והשליך עצמו תחת חרולי המדבר להיות ישן עליו ואמר אלהי אברהם אבי יש לפניך תוצאות מות קח את נפשי ולא אמות בצמא ונעתר לו שנאמר כי שמע אלהים את קול הנער ושם נפתח לו הבאר שנברא בין השמשות והלכו ושתו ומלאו החמת ומשם נשאו רגליהן והלכו כל המדבר עד שהגיעו למדבר פארן ומצאו שם מוצאי מים וישבו. שלח ישמעאל ולקח לו אשה מבנות מואב ועשייה היה שמה לאחר ג' שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל ונשבע לשרה שאינו יורד מן הגמל במקום שישמעאל שרוי שם והגיע לשם בחצי היום ומצא שם אשתו של ישמעאל אמר לה היכן הוא ישמעאל אמרה ליה הלך הוא ואמו להביא פירות ותמרים מן המדבר א"ל תני לי מעט לחם ומעט מים כי עיפה נפשי מדרך המדבר א"ל אין לי לא לחם ולא מים א"ל כשיבא ישמעאל תגיד לו את הדברים האלה ואמרי לו חלף את מפתן ביתך שאינה טובה לך ולא ראויה לך וכשבא ישמעאל הגידה לו את הדברים ובן חכם כחצי חכם והבין ישמעאל ושלחה שלחה אמו ולקחה לו אשה מבית אביה ופטימה שמה. ועוד לאחר ג' שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל ונשבע לשרה שאינו יורד מן הגמל במקום שישמעאל שרוי שם והגיע לשם בחצי היום ומצא אשתו של ישמעאל וכו' עד מיד הוציאה ונתנה לו עמד אברהם והיה מתפלל לפני הקב"ה על בנו ונתמלא ביתו של ישמעאל מכל טוב וממון וברכות וכשבא ישמעאל הגידה לו את הדבר הזה וידע ישמעאל שעד עכשיו רחמיו עליו כרחם אב על בנים. קומי שאי את הנער ותלך ותמלא את החמת הדא אמרה מחוסרת אמנה היתה: