Quotation_auto על בראשית 26:20

וישב יצחק ויחפור את בארות המים. לפי שענין אלו הבארות הם רמז לאמונת ישראל הוא באר מים חיים. אמר ששב יצחק והחזיק באמונת אביו. ואף על פי שפלשתים סתמום חזר וחפרן. וזה להורות על מעלתו וגובה לבו שבטח באלהיו וחזר לחפור הבארות על כרחם. אחר שהם עשו שלא כהוגן וסתמום אחרי מות אברהם. ויקרא להם השמות שקרא להם אביו. לפי שהאמת לא תשתנה. ולכן תמצא בכולן שבעה בארות עם באר שבע שהוא השביעי. ואלו הבארות ובארות אברהם ויעקב בפרשת ויצא הכל דבר אחד. רמז לשם ה' המיוחד כי שלשתם החזיקו באמונה זו. ועיין בהרמב"ן ז"ל שכתב שבכאן רמוזות השלשה בתים. כי השנים היו בערעור ומריבה. והשלישית שיבנה במהרה בימינו היא כנגד רחובות. ואולי הם כנגד מה שאמרו אברהם קראו הר. כי זה רמז אל מקדש ראשון שנעשה הר. וזה כנגד ויקרא שם הבאר עשק. יצחק קראו שדה כנגד בית שני דכתיב ציון שדה תחרש וזה כנגד ויקרא שמה שטנה. יעקב קראו בית זה כנגד הבית השלישי שאינה עתידה ליחרב. וזה כנגד ויקרא שמה רחובות. עיין בתחלת פרשת ויצא יעקב כי שם יהיה מפורש ביותר בע"ה. ויעל משם באר שבע. ולפי שעלה בלי רשות נראה אליו ה' בלילה ואמר לו אל תירא מהפלשתים לפי שעברת מאמרי. כי אני אברכך ושמרתיך בעבור אברהם עבדי. אע"פ שלא תהיה ראוי. ויבן שם מזבח לכפר חטאתו. ויקרא בשם ה' כמו שעשה אברהם:

ודי זהב אמר להם זו יתירה לכל מה שעשיתם שמעשה העגל קשה עלי מין הכל. היה רבי מאיר אומר משל למה הדבר דומה לאחד שעשה לחברו צרות הרבה, באחרונה הוסיף לו צרה אחת, א"ל הא יתירה לכל מה שעשית לי זו קשה עלי יותר מן הכל, כך אמר המקום לישראל זו יתירה לכל מה שעשיתם, מעשה העגל קשה עלי יותר מן הכל. רבי שמעון אומר משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מקבל חכמים ותלמידיהם והיו הכל מאשרין אותו, באו עו"א וקבלם, היו הבריות אומרים כך הוא ווסתו של פלוני לקבל את הכל, כך אמר משה לישראל ודי זהב למשכן ודי זהב לעגל, רבי בנאה אומר עבדו ישראל עבודה זרה הרי הן חיבין כליה יבא זהב משכן ויכפר על זהב העגל. רבי יוסי בר חנינא אמר הרי הוא אומר במדבר בערבה אלו עשרה נסיונות שנסו אבותינו את המקום [במדבר], ואלו הן, ב' בים, ב' במים, ב' במן, ב' בשליו, אחד במעשה העגל, ואחד במדבר פארן במרגלים. א"ל רבי יסי בן דורמסקית לר"י למה אתה מעוות עלינו את הכתובים מעיד אני עלי שמים וארץ שחזרנו על כל המקומות ואין מקום שנקרא אלא על שם המאורע וכן הוא אומרויקרא שם הבאר עשק וגו', ויקרא אותה שבעה וגו'. כיוצא בו אתה אומר דרש רבי יהודה משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו זהו משיח שהוא חד לאומות העולם ורך לישראל. א"ל רבי יוסי בן דורמסקית יהודה למה אתה מעוות עלינו את הכתובים מעיד אי עלי שמים וארץ שאני מדמשק ויש שם מקום ששמו חדרך. א"ל ומה אתה מקיים ודמשק מנוחתו, שעתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק שנאמר ודמשק מנוחתו ואין מנוחה אלא ירושלים שנאמר זאת מנוחתי עדי עד, א"ל ומה אתה מקיים ונבנתה עיר על תלה, א"ל שאינה עתידה לזוז ממקומה, א"ל ומה אני מקיים ורחבה ונסבה למעלה, שעתידה ארץ ישראל להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה כתאנה זו שקצרה מלמטה ורחבה מלמעלה, ושערי ירושלים עתידין להיות מגיעין עד דמשק וכן הוא אומר אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק, וגליות באות וחנות בתוכה שנאמר ודמשק מנוחתו, ואומר באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ואומר והלכו עמים וגו'. כיוצא בדבר דרש רבי יהודה וירכב אותו במרכבת המשנה וגו' זה יוסף שהוא אב בחכמה ורך בשנים, אמר ליה רבי יוסי בן דורמסקית יהודה למה אתה מעוות עלינו את הכתובים מעיד אי עלי שמים וארץ שאין אברך אלא לשון ברכים שהיו הכל נכנסין ויוצאין תחת ידו כענין שנאמר ונתון אותו על כל ארץ מצרים: