Quotation_auto על בראשית 29:30

ואמר ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה. ואם הוא להפך כי האוהב הדבק כל יום ויום נראה לו שנה תמימה. אבל הרצון שעבד שבע שנים ואע"פ שהיו ימי העבודה ימים רבים בעבור אשה אחת. היו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה. אח"כ סיפר התחבולה שעשה לבן ליעקב ומה' היתה הסבה כמו שפירשתי. ואיך נתן לו גם כן רחל במלאת ימי החופה. ואמר ויתן לו את רחל בתו לו שני פעמים מה שלא אמר כן בלאה. לפי שנתינתה היתה בסתר ובתחבולה ורחל בפרהסיא. על כן אמר לו לאשה כלאה שתיהן בנישואין. ע"כ אמר לו לאשה זו כזו. ואולי אמר לו ב' פעמים. לפי שלאה הביאה לבן בחדר באפילה. בענין שלא יראה אותה יעקב. ויעקב עתה נשמר מתחבולה אחרת שלא יחליפה בבלהה. ולכן אמר ויתן לו את רחל בתו לו בעצמו כאלו נתנה בידו. בענין שיראה לאור שהיא רחל. והכפל לחזוק. ואמר ויבא גם אל רחל מיד אחר שבעת הימים. ולכן ויאהב גם את רחל אהבה רבה מלאה. כי בראשונה אמר ויאהב יעקב את רחל. ועכשיו אהבה יותר לפי שבא עליה אחר שבעה הימים ונראה לו שלא עבד ברחל אלא שבעת הימים. ובלאה שבע שנים. וזה טעם ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל. ולכן אמר מיד וירא ה' כי שנואה לאה. לא שהיתה שנואה ח"ו. אלא בערך רחל שחזר לומר בה ויאהב גם את רחל מלאה. על האהבה הראשונה נראה שהיתה שנואה. ולכן ויפתח את רחמה אעפ"י שהיתה עקרה כרחל. ורחל נשארה עקרה עד בוא עתה. ולהורות שלא היתה שנואה בעיני יעקב. אמר ותהר לאה ותלד בן. ואמר כי ראה ה' בעניי. לרמוז שיעקב קבע עיקר דירתו באהל רחל. לפי שהיא היתה עיקר הבית ואעפ"י שלא היה יעקב גורע ממנה עונתה. חשבה זה לעינוי ואיחור. ולכן אמרה כי עתה יאהבני אישי בעת שאני יולדת: