ילקוט שמעוני על התורה
תשמיש המטה דאיקרי ענוי מנלן דכתיב אם תענה את בנותי מתשמיש המטה ואם תקח נשים וגו' מצרות. ואימא אידי ואידי מצרות מי כתיב אם תקח ואם תקח כתיב. ואימא אידי ואידי מצרות חד צרות דידיה וחד דאתיא מעלמא מי כתיב אם תקח ואם תענה אימא תשמיש יתירה דתשמיש גופה ענוי הוא דכתיב וישכב אותה ויענה התם שענה בביאות אחרות. עד הגל הזה וגו' אשר יריתי כזה שהוא מורה את החנית. עד הגל הזה ועדה המצבה לרעה אין אתה עובר עלי אבל אתה עובר לפרקמטיא. אלקי אברהם ואלקי נחור ישפטו בינינו אלקי אברהם קודש ואלקי נחור חול ואלקי אביכם משמש קודש ומשמש חול. וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם דוויים וסגופים היו ולא היו מפרינין אלא בפה. וילך וישב לבן למקומו חזר לדוויו מלמד שנכנסו ליסטין בתוך ביתו והיו מקרקרין בו כל הלילה. ויעקב הלך לדרכו כמה מלאכים היו מלוין ליעקב ששים רבוא הדא הוא גכתיב ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלקים זה ואין שכינה שורה על פחות מששים רבוא רבנן אמרין מאה ועשרים רבוא. ויקרא שם המקום ההוא מחנים רבי איבו אמר נטל מאלו ומאלו ושלח פרוזבין לפניו הדא הוא גכתיב וישלח יעקב מלאכים לפניו:
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר אמר יעקב הרי נפרצה ברית השבטים כמה יגעתי להעמיד י"ב כל מעשיו של הקב"ה כנגד י"ב שבטים י"ב מזלות י"ב שעות ביום י"ב שעות בלילה י"ב חודשים י"ב אבנים באפוד הרי נפרצה ברית השבטים ולא רצה יעקב לישא אשה ולהוליד בן מפני שבועתו של לבן ואם תקח נשים על בנותי וגו':
ילקוט שמעוני על התורה
תענו את נפשותיכם. יכול ישב בחמה ובצנה כדי שיצטער, תלמוד לומר וכל מלאכה לא תעשו מה מלאכה שב ואלתעשה אף ענוי שב ואל תעשה. אימא [היכא] דיתיב בשמשא וקא חיים ליה לא לימא ליה קום ותיב בטולא, היכא דיתיב בטולא וקא קריר ליה לא לימא ליה קום ותיב בשמשא, דומיא דמלאכה מה מלאכה לא חלקת בה אף ענוי לא תחלוק בו. תניא אידך תענו את נפשותיכם יכול ישב בחמה ובצנה ויצטער תלמוד לומר וכל מלאכה לא תעשו מלאכה אמרתי לך במקום אחר וענוי אסרתי לך במקום אחר. מה מלאכה שחייבין עליה כרת ממקום אחר אף ענוי שחייבין עליו כרת ממקום אחר ואיזה זה הפגול והנותר. ארבה אני את הפגול ואת הנותר שהן בכרת ולא ארבה את הטבלין שאינן בכרת, תלמוד לומר תענו [ועניתם] את נפשותיכם ריבה. מרבה אני את הטבלין שהן במיתה ולא ארבה את הנבלות שאינן במיתה תלמוד לומר תענו [ועניתם] את נפשותיכם ריבה. מרבה אני את הנבלות שהן בלא תעשה ולא ארבה את החולין שאינם בלא תעשה, תלמוד לומר תענו [ועניתם] את נפשותיכם ריבה, מרבה אני את החולין שאינן בקום אכול ולא ארבה את התרומה והמעשר שהוא בקום ואכול, תלמוד לומר תענו [ועניתם] את נפשותיכם ריבה. מרבה אני תרומות ומעשרות שאינן בבל תותירו ולא ארבה את הקדשים שישנן בבל תותירו, תלמוד לומר תענו [ועניתם] את נפשותיכם ריבה, ואם נפשך לומר הרי הוא אומר (תענו את נפשותיכם) [והאבדתי את הנפש ההיא] איזהו ענוי שיש בו אבוד נשמה הוי אומר זו אכילה ושתיה. מאי ואם נפשך לומר וכי תימא בעריות קמשתעי קרא, הרי הוא אומר (תענו את נפשותיכם) [והאבדתי את הנפש] ענוי אבדת הנפש ואי זו זו אכילה ושתיה. תנא דבי רבי ישמעאל נאמר כאן ענוי ונאמר להלן ענוי מה להלן ענוי רעבון אף כאן ענוי רעבון. ונגמור מענוי אם תענה את בנותי, דנין ענוי דבידי שמים מעוני בידי אדם. הניה' ענויין כנגד מי אמר רב חסדא כנגד חמשה ענויין שבתורה ובעשור, שבת שבתון שבת שבתון והיתה לכם, הני ה' הוו ואנן שיתא תנן יום הכפורים אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה. שתיה בכלל אכילה דכתיב ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך ביין ובשכר וכתיב ואכלת לפני ה' אלקיך וגו' שתיה הוא וקא קרי ליה ואכלת ודילמא על ידי אניגרון, שכר כתיב מידי דמשכר. ודילמא דבלה קעילית אלא יליף שכר שכר מנזיר מה להלן יין אף כאן יין. למה נקרא שמו תירוש ונקרא יין, יין שמביא יללה לעולם, תירוש שכל המתגרה בו נעשה רש. רב כהנא רמי כתיב תירש וקרינן תירוש זכה נעשה ראש לא זכה נעשה רש, והיינו דאמר רבא חמרא וריחני פקחין. תשמיש המטה דאיקרי עמי מנלן דכתיב ואם תענה את בנותי מתשמיש המטה ואם תקח נשים מצרות: