חתם סופר
אם תקח נשים על בנותי, י"ל גם מתחלה אמר יעקב ללבן כי נכסוף נכסף לבית אביו ודעתו ליסע לארץ כנען ולבן שתק או אפשר הרשה לו, אך לא הבין כי רצה לעקור סיכיה ומשכיה עם בניו ונשיו וכל אשר לו וסבר שילך ויבוא לחזרה אל נשיו ובניו, והיינו ויגנוב לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי בורח הוא פי' אמנם הגיד לו כי הולך הוא אבל לא כי בורח הוא בורח לשון עקירה לגמרי כמו ברח לך אל מקומך, והיינו דא"ל לבן כי נכסף נכספת לבית אביך כי ידעת כן, ולבן א"ל ותגנוב את לבבי כי הי' לך לאמור לי הענין כאשר הוא אך יעקב יש לו תי' דאיהו אטעי' נפשי' דהי' לו להבין שא"א שיהי' יעקב בא"י זמן מה בלי אשה כדאמר רב מאן הוה ליומא ולא אבה יעקב ליקח אשה על נשיו ע"כ על כרחך יסע עם נשיו, וע"כ א"ל לבן אם עתה תשא נשי' על בנותי א"כ נסתר תי' שלך הנ"ל במה שגנבת את לבבי ע"כ עד ד' ביני וביניך:
רש"י
בנתי, בנתי. שְׁתֵּי פְעָמִים, אַף בִּלְהָה וְזִלְפָּה בְּנוֹתָיו הָיוּ מִפִּילֶגֶשׁ:
אבן עזרא
אם תענה את בנותי. אמר הגאון פירושו אם לא תשכב עם נשיך וזאת לשון נכריה לא נשמע כמוהו בכל המקרא ואם היה כמשמעו מה יזיק. והטעם שאל יעשה להם רע ויכריחם על דבר שאין חפיצות בו. ותרגום גלעד יגר שהדות א: