ילקוט שמעוני על התורה
שבעה דברי מופת נעשו בעולם שלא נבראו כמותם מיום שנבראו שמים וארץ. מופת הראשון שניצל אברהם מכבשן האש שנאמר אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים. והמופת השני שילדה שרה בת תשעים שנה ולא האמינו עד שהניקה בנים שרה. מופת השלישי שנזרקה בו שיבה באברהם שנאמר ואברהם זקן. מופת הרביעי לא היה אדם עוטש וחיה אלא בכל מקום היתה נפשו יוצאה בין בשוק בין בדרך עד שבא יעקב אבינו ובקש רחמים על הדבר ואמר רבונו של עולם אל תקח נפשי ממני עד שאצוה על בני ונעתר לו שנאמר ויאמר ליוסף הנה אביך חולה לפיכך חייב אדם בעטישה להודות להקב"ה שנהפך ממות לחיים שנאמר עטישותיו תהל אור. מופת החמישי ובני ישראל הלכו ביבשה. מופת הששי שמש בגבעון דום שבא יהושע ועשה מלחמת ישראל והגיע ערב שבת וראה בצרתן של ישראל שלא יחללו את השבת עד שראה חכמי הגוים רוגשים במזלות לבוא על ישראל. מה עשה פשט את ידו לאור השמש והירח והזכיר עליהם את השם ועמד כל אחד ואחד במקומו ל"ו שעות עד מוצאי שבת. מופת השביעי לא היה אדם עומד מחליו עד שבא חזקיהו מלך יהודה ועמד וחיה שנאמר מכתב לחזקיהו בחלותו ויחי מחליו ויאמר חזקיהו מה אות אמר ליה אחז אביך רגש במזלות והיה משתחוה לשמש וירד השמש וברח במערב עשר מעלות אם רוצה אתה ירד עשר מעלות אחורנית אמר חזקיה לא כי אלא אותן עשר שעות שתרד יעמוד במקומו ונעתר לו שנאמר הנני משיב את צל וגו' אשר ירד במעלות אחז. כשראה חזקיהו שלוחי מלך בבל נתגאה בלבו למעלה והראה להם את כל האוצרות ועוד שפתח הארון והראה להם את הלוחות אמר להם בו אנו עושין מלחמה ונוצחין כעס עליו הקב"ה אמר ליה לא די לך שהראית להם אוצרות מלכי יהודה ואת כל אוצרות בית קודש הקדשים ועוד שפתחת להם את הארון והראית להם הלוחות מעשה ידי חייך הם יעלו ויקחו את כל האוצרות ותחת הלוחות יהיו בניך סריסים בהיכל מלך בבל אלו חנניה מישאל ועזריה:
ילקוט שמעוני על התורה
עד אברהם לא הוה זקנה [מאן דהוה בעי למשתעי בהדי אברהם משתעי בהדי יצחק] אתא אברהם ובעי רחמי והוי זקנה שנאמר ואברהם זקן. עד דאתא יעקב לא הוה חולשא אתא יעקב ובעי רחמי והוי חולשא שנאמר ויאמר ליוסף הנה אביך חולה. עד דאתא אלישע לא הוי קצירא דאתפח אתא אלישע ובעי רחמי שנאמר ואלישע חלה את חליו וכו' ושלשה חלאים חלה וכו':
ילקוט שמעוני על התורה
ואית דמפקין לה בהאי לישנא אברהם תבע זקנה אמר לפניו רבונו של עולם אדם ובניו נכנסין למקום אחד אין העולם יודעין למי יכבד. ומתוך שאתה מעטרו בזקנה ושיבה אדם יודע למי מכבד. א"ל הקב"ה חייך דבר טוב תבעת וממך הוא מתחיל. מתחילת הספר ועד כאן אין בו זקנה וכיון שעמד אברהם אבינו נתן לו זקנה הדא הוא דכתיב ואברהם זקן. יצחק תבע יסורין אמר לפניו רבונו של עולם אדם מת בלא יסורין מדת הדין מתוחה כנגדו ומת ואם את מביא עליו יסורין אין מדת הדין מתוחה כנגדו א"ל הקב"ה חייך דבר טוב תבעת וממך הוא מתחיל. מתחילת הספר ועד כאן אין כתיב יסורין וכיון שעמד אבינו יצחק נתן לו יסורין דכתיב ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות. יעקב תבע את החולי אמר לפניו רבון העולמים אדם מת בלא חולי אינו מיישב בין בניו ומתוך שהוא חולה שנים או שלשה ימים הוא מיישב בין בניו א"ל חייך דבר חטוב תבעת וממך הוא מתחיל הדא הוא דכתיב ויגד ליוסף הנה אביך חולה. אברהם חדש זקנה יצחק חדש יסורין יעקב חדש את החולי חזקיהו מלך יהודה חדש חולי שני אמר לפניו רבון העולמים לא טוב לאדם שהעמדת אותו עד יום מותו אלא מתוך שאדם חולה ועומד הוא עושה תשובה שלמה א"ל חייך דבר טוב תבעת וממך הוא מתחיל הדא הוא דכתיב מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלותו ויחי מחליו מכאן שהיה בין חולי לחולי חולי כבד משניהם: