Quotation_auto על הושע 2:21

כתיב ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אמר ר' שמעון בן חלפתא למה הדבר דומה למלך שנשא מטרונא והכניסה לו שני אריסין אף המלך זקף לה כנגדן שני אריסין. אבדה מטרונא את שלה אף המלך נטל את שלו לאחר ימים עמדה מטרונא וקשטה עצמה והביאה שני אריסין אף המלך מביא את שלו. אמר המלך אלו ואלו יעשו עטרה וינתנו בראשה של מטרונא. כך את מוצא אברהם נתן לבניו שני אריסין צדקה ומשפט שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' אף הקב"ה זקף להם כנגדן שני אריסין חסד ורחמים שנאמר ושמר ה' אלקיך לך [את הברית ואת החסד ואומר ונתן לך רחמים וגו'] אבדו ישראל את שלהן שנאמר ההופכים ללענה משפט וצדקה לארץ הגיעו אף הקב"ה נטל את שלו שנאמר כי אם אספתי את שלומי מאת העם הזה את החסד ואת הרחמים עמדו וכשרו עצמן והביאו אותן ב' אריסין שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה אף הקב"ה מביא את שלו שנאמר כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש וגו' אמר אלו ואלו יעשו עטרה וינתנו בראשו שנאמר וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים:

ויאמינו בה' בשכר אמנה שהאמינו שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה אז ישיר משה ובני ישראל. ר' נחמיה אומר מנין אתה אומר שכל המקבל עליו מצוה אחת באמונה כדאי הוא שתשרה עליו רוח הקודש שכן מצינו באבותינו שבשכר אמנה שהאמינו וכו'. אתה מוצא שלא ירש אברהם אבינו העולם הזה והעולם הבא אלא בזכות אמנה שהאמין שנאמר והאמין בה'. וכן אתה מוצא שלא נגאלו אבותינו ממצרים אלא בזכות אמנה שהאמינו שנאמר ויאמן העם. וכן הוא אומר אמונים נוצר ה'. וירא ישראל את מצרים מת מה היו עושין היה כל אחד ואחד מישראל נוטל את כלבו והולך ונותן את רגלו על צוארו של מצרי והיה אומר לכלבו אכול מן היד הזו שנשתעבדה בי אכול מן הזרועים הללו שלא חסו עלי. תדע לך שכן הוא שכן כתיב למען תמחץ רגלך בדם לשון כלביך מאויבים מנהו. אמרו ישראל עשית לנו כל הניסים האלו אף אנו לא נהיה כפויי טובה ומה יש לנו לומר שירות ותשבחות וכו' אז ישיר משה. מזכירין אמונת אבות אהרן וחור תמכו בידיו וגו' זה השער לה' צדיקים יבואו בו בבעלי אמונה מהו אומר פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים. השער הזה כל בעלי אמונה נכנסין בו וכן הוא אומר טוב להודות לה' וגו' מי גרם להם לבוא לידי שמחה זו אלא בשכר אמנה שהאמינו אבותיהם בעולם הזה שכולו לילות לכך נאמר להגיד בבקר חסדך. וכן יהושפט אומר לעם האמינו בה' אלהיכם ותאמנו האמינו בנביאיו ותצליחו וכתיב עיניך הלא לאמונה וצדיק באמונתו יחיה חדשים לבקרים רבה וגו' וכן אתה מוצא שאין הגליות מתכנסות אלא בשכר אמנה שנאמר אתי מלבנון כלה וגו'. וארשתיך לי לעולם [וגו' וארשתיך] לי באמונה. הא גדולה האמנה לפני מי שאמר והיה העולם שבשכר אמנה שהאמינו שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה שנאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו אז ישיר משה וכן הוא אומר ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו: