ילקוט שמעוני על התורה
והתגלח בכל אדם, לפי שמצינו שתגלחת אחרונה בכהן יכול אף זה בכהן, ת"ל והתגלח בכל אדם, והתגלח בכל דבר, לפי שמצינו שתגלחת האחרונה בתער, יכול אף זה בתער, תלמוד לומר והתגלח בכל דבר, והתגלח אף הנזיר, לפי שנאמר תער לא יעבור על ראשו, יכול אף מנוגע ת"ל והתגלח אע"פ שהוא נזיר, יכול כשם שתגלחת הנגע דוחה את תגלחת הנזיר בזמן (שנזיר) [שהוא] ודאי כך תהא תגלחת הנזיר דוחה את תגלחת הנתק בזמן שהוא ספק, תלמוד לומר ואת הנתק לא יגלח, וכי מה יש בו, אם כן למה נאמר ואת הנתק לא יגלח אלא סמוך לנתק לא יגלח, כיצד מגלחין את הנתק מגלח חוצה לו ומניח שתי שערות סמוך לו שיהא ניכר אם פשה, מנין לתולש סימני טומאת נתקו שהוא עובר בלא תעשה, ת"ל ואת הנתק לא יגלח, וכבס בגדיו מלטמא משכב ומושב ומלטמא בביאה, וטהר מן הפריעה ומן הפרימה מן תגלחת ומן צפרין, וכבס בגדיו וטהר יכול הרי הוא מסולק, ת"ל ואם פשה יפשה, אחרי טהרתו, אין לי אלא אחר הפטור מנין אף בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני ת"ל יפשה ואם פשה יפשה, החליטו בשער צהוב הלך שער צהוב וחזר שער צהוב וכן הפשיון, בתחלה בסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני אחר הפטור הרי זה כמות שהיה [לכך נאמר יפשה ואם פשה יפשה], החליטו בפשיון והלך פשיון וחזר פשיון וכן שער צהוב בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני אחר הפטור הרי הוא כמות שהיה לכך נאמר יפשה אם פשה יפשה, ומנין לשער צהוב שחוזר אחר הפטור יהא טמא ת"ל לא יבקר הכהן לשער הצהוב טמא הוא, מנין לשער צהוב שיטמא בלא פשיון ולפשיון שיטמא בלא שער צהוב ת"ל לא יבקר הכהן לשער הצהוב טמא הוא, מנין שאין מחליטין את המוסגר ואין מסגירין את המוחלט ואין מסגירין את המוסגר ואין מחליטין את המוחלט בנתקין ת"ל לא יבקר הכהן לשער הצהוב טמא הוא, בעיניו אין לי אלא בעיני עצמו, בעיני בנו בעיני תלמידו מנין ת"ל ואם בעיניו עמד הנתק, ושער מיעוט שער שתי שערות, שחור אין לי אלא שחור מנין לרבות את הירוק ואת האדום ואת הלבן ת"ל ושער, צמח בו אע"פ שאינו מבוצר בו, אין לי אלא צומח בתחלה ומשואר בסוף, משואר בתחלה וצומח בסוף מנין, ת"ל שער שער ריבה, רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון כל נתק שטיהר שעה אחת אין לו טומאה לעולם, בן נקוב אומר משום ר' שמעון כל נתק שער צהוב שחור שטהר שעה אחת אין לו טומאה לעולם, נרפא הנתק הלל אומר לא שניתק נתק בתוך נתק, רבי עקיבא אומר לא טהרת אלא ברפוי, טהור יכול יפטר וילך לו תלמוד לומר וטהרו הכהן, אי וטהרו הכהן יכול אם אמר הכהן על הטמא טהור [יהא טהור] ת"ל (וטהרו) טהור הוא וטהרו הכהן, על דבר זה עלה הלל מבבל בהק טהור מלמד שבהק טהור, יכול לא יטמא משום אום אבל יטמא משום פשיון ת"ל פרח טהור, [יכול יטהר את הבהרת שיצאת ממנו ת"ל הוא], יכול לא יטהר את הבהרת היוצא ממנו אבל יטהר את הבהרת הסמוך לה, ת"ל בהק הוא טהור הוא, הוא טהור ואין הבהרת היוצאה ממנה ושסמוך לה טהורים אלא טמאים, מנין אתה אומר היה בו נתק כגריס וניתק כל ראשו יהא טהור ת"ל ואיש כי ימרט ראשו וגו' טהור, יכול יהא זקן מעכבתו ודין הוא ומה אם עור הפנים ועור הבשר שיש ד"א מפסיק ביניהן מעכבין זה את זה, הזקן והראש שאין