Quotation_auto על ויקרא 18:18

איתמר החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת והפילה, רבי יוחנן אמר אין צריכה חליצה מן האחין, ור"ל אמר צריכה חליצה מן האחין, במאי קמיפלגי, איבעית אימא סברא ואיבעית אימא קרא. איבעית אימא סברא ר' יוחנן סבר אם יבוא אליהו ויאמר דהאי דאיעברא אפולי מפלה מי לאו בת חליצה ויבום היא השתא נמי תיגלי מילתא למפרע, ור"ל סבר תיגלי מילתא למפרע לא אמרינן. איבעית אימא קרא ר' יוחנן סבר ובן אין לו אמר רחמנא והא לית ליה, וריש לקיש סבר ובן אין לו עיין עליו. בית שמאי מתירין את הצרות לאחין ובית הלל אוסרין, מ"ט דבית שמאי, אמר קרא לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר, חוצה מכלל דאיכא פנימית ואמר רחמנא לא תהיה חוצה הא גואי תהא. וב"ה האי לא תהיה מיבעי ליה לכדרב יהודה אמר רב דאמר מנין שאין קידושין תופסין ביבמה שנאמר לא תהיה לא תהא בה הויה לזר. ובית שמאי מי כתיב לחוץ החוצה כתיב, וב"ה, כיון דכתיב החוצה כמאן דכתב לחוץ דמי דתניא רב (נחמן) [נחמיה] אומר כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה הכתוב ה"א בסופה, כגון אילמה מחנימה, מצרימה. ובית שמאי נפקא להו מלאיש זר. וב"ה אין הכי נמי וחוצה למה לי לרבות הארוסה. ואידך מחוצה החוצה, ואידך חוצה החוצה לא דריש. אמר אביי הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה שאין הולד ממזר. נדה דהא תפסי בה קידושין שנאמר ותהי נדתה עליו. סוטה נמי תפסי בה קידושין. תניא נמי הכי הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה ועל שומרת יבם שאין הולד ממזר, ואביי שומרת יבם מספקא ליה אי כרב אי כשמואל. אמר רב יהודה אמר רב מנין ליבמה שאין תופסין בה קדושין שנאמר לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר לא תהא בה הויה לזר. ושמואל אמר בעניותנו צריכה גט. מספקא ליה לשמואל האי לא תהיה אשת המת אי ללאו הוא דאתא או דלא תפסי בה קידושין הוא דאתא, והלכתא כוותיה דשמואל. יבמה יבוא עליה (כתוב בפסוק ואשה אל אחותה לא תקח ברמז תקצ"ד וברמז תפ"ה). תניא אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשם נוי [לשם אישות] ולשם