Quotation_auto על ויקרא 21:2

לא יטמא בעל מה תלמוד לומר. לפי שנאמר לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו ולאחותו מיטמא להם בין כשרין בין פסולין יכול אף לאשתו מיטמא בין כשרה בין פסולה. תלמוד לומר לא יטמא בעל יש בעל שמיטמא וכו'. יכול אף על פי שפרשו מדכי צבור. תלמוד לומר בעמיו בזמן שעושין מעה עמיו ולא בזמן שפרשו מדרכי צבור. להחלו נוהג כמנהג זה הרי הוא חולין. יכול יהא חולין לעולם תלמוד לומר בעמיו להחלו כל זמן שבעמיו הרי הוא חולין פרש הרי הוא בקדשתו: