תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Quotation_auto על ויקרא 21:7

ילקוט שמעוני על התורה

אמר רבי יהושע בן לוי מפני מה נסמכה פרשת עריות לפרשת קדושים ללמדך שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה ואית לן קריין סניאין אשה זונה וחללה וגו' וקדשתו כי את לחם וגו' אשה זונה וחללה לא יקחו כי קדוש הוא ולא יחלל זרעו בעמיו וגו' והדין. דבר אל כל עדת בני ישראל אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם משבעים אומות שיש לך אי אתה מצוני אלא על ישראל (כתוב ברמז שעו):
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

ונתן בידה. הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצרה הרי זו מגורשת. מנהני מילי דתנו רבנן ידה אין לי אלא ידה, גגה חצרה וקרפיפה מנין, תלמוד לומר ונתן בידה מכל מקום. ותניא נמי הכי [גבי גנב] ידו אין לי אלא ידו גגו חצרו וקרפיפו מנין, תלמוד לומר אם המצא תמצא בידו מכל מקום. וצריכא, דאי אשמעינן גט משום דבעל כרחה מגרשה, אבל גנב וכו' אימא לא, ואי אשמעינן גנב משום דקנסא, אבל גט אימא לא, צריכא. חצרה מה שקנתה אשה קנה בעלה, גיטה וחצרה באים כאחד. אמר עולא והוא שעומדת בצד ביתה או בצד חצרה, ורבי אושעיא אומר אפילו היא בטבריא וחצרה בצפורי. דכולי עלמא חצר משום יד איתרבי, מר סבר כידה מה ידה הסמוכה לה אף חצרה הסמוכה לה, ואידך אי מה ידה (הסמוכה) [בדבוקה] לה אף חצרה בדבוקה לה, אלא כידה מה ידה משתמרת לדעתה אף חצרה המשתמרת לדעתה, לאפוקי חצר המשתמרת שלא לדעתה. ושלחה מביתו מלמד שהוא עושה שליח (כתוב ברמז תשנ"ט). האב זכאי בבתו לקבל את גיטה דכתיב ויצאה והיתה מקיש יציאה להויה (כתוב ברמז ש"כ). א"ל הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלוני רבי אליעזר אומר מותרת, וחכמים אוסרים, מ"ט דרבי אליעזר, אמר קרא ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר אפילו לא התירה אלא לאיש אחר הרי זו מגורשת, ורבנן האי איש עד שיתירנה לכל איש ואיש. ואביי אמר טעמא דרבי אליעזר מהכא ואשה גרושה מאישה אפילו לא נתגרשה אלא מאישה נפסלה מן הכהונה אלמא הוי גיטא, ורבנן איסור כהונה שאני. וכן פליגי לענין קדושין דכתיב ויצאה והיתה. תנו רבנן לאחר פטירתו של ר' אליעזר נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו, ר' טרפון ור' יוסי הגלילי ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא, נענה ר"ט ואמר הרי שלכה זו ונשאת לאחיו ומת בלא ולד היאך מתייבמת לא נמצא מתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל הא למדת שאין זה כריתות. ר' יוסי הגלילי אומר היכן מצינו בתורה שמותרת לאחד ואסורה לאחד, אלא מותרת לאחד מותרת לכל אדם אסורה לאחד אסורה לכל אדם, הא למדת שאין זה כריתות. רבי אלעזר בן עזריה אומר כריתות דבר הכורת בינו לבינה. אמר ר' יוסי הגלילי רואה אני את דברי רבי אלעזר בן עזריה. נענה רבי עקיבא ואמר הרי שהלכה זו ונשאת לאחד מן השוק והיו לה בנים ונתארמלה או נתגרשה (עברה) [ועמדה] ונישאת לזה שנאסרה עליו לא נמצא גט בטל ובניה ממזרים, הא למדת שאין זה כריתות.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא