Parshanut על ויקרא 21:7

אשה זונה. הנה כאן המכוון על האשות שיקחו להם לנשים, לכן לא ממעט קטנה, אמנם אמר ואשה גרושה ולא גרושה לבד מרמז על חלוצה, היינו שגט איכא גם בקטנה ובפרט בגרושה מארוסין, א"כ לא יקח ע"י קדושי אביה, אבל לחליצה הלא אינה חולצת עד שתביא שתי שערות והיא גדולה לא קטנה גם כן אסורה לכהן, וזה ואשה דבר שדוקא באשה וזה חלוצה דמרבה בתו"כ. ולמה דמרבה בגמ' מלא יקחו יתירא, דהנשים מוזהרות א"ש, דזה דוקא, בגדולה, דקטנה לאו בת אזהרה הויא. ודו"ק היטב.

גרושה מאישה. בתו"כ פ"א פס' ט' אין לי אלא גרושה חלוצה מנין ודין הוא ומה אם גרושה כו' צרה תוכיח שהיא אסורה לחזור לחולץ וכשרה לכהונה. כל משכיל יתבונן, דהך ברייתא סברא כר' יוחנן דאין החולץ חייב כרת על הצרה, דלריש לקיש, יבמות יו"ד, דחייב כרת והוה אשת אחיו שמת (עיין ירושלמי) ופקע זיקה למפריע, וכמי שלא נפלה לפניו ליבום דמיא, א"כ אין זו ענין גירושין כלל, רק לר' יוחנן דאיסור אשת אחיו פקע בחליצת חברתה, רק איסור לאו איכא, שפיר דמיא לגרושין. ועיין יבמות מ' ע"ב הך דשמואל ודו"ק.