Quotation_auto על ויקרא 25:41

דבר אחר לא תעבוד בו עבודת עבד בו אי אתה עובד עבודת עבד, אבל עובד אתה בבן חורין עבודת עבד (כתוב ברמז שי"א). כשכיר, מה שכיר ביומו תתן שכרו, אף זה ביומו תתן שכרו. כתושב, מה תושב בטוב לו לא תוננו, אף זה בוב לו לא תוננו. יהיה עמך, עמך במאכל עמך במשתה, שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת הדראה, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי תבן. עד שנת היובל שלא יכנס בה כלום. יעבוד עמך שלא ימסור אומנתו לאר, שאם היה בלן לרבים, ספר לרבים, נחתום לרבים, שולחני לרבים, לא יעשה [ר' יוסי אומר אם היה אומנתו לפנים מכאן יעשה אבל רבו לא ילמדנו בתחלה], אבל אמרו חכמים מספר לו את שער, ומכבס לו את כסותו, ואופה לו את עיסתו. ויצא מעמך שלא תהא אתה בכפר והוא בכרך אתה בכרך והוא בכפר. הוא ובניו עמו, מה הוא רבו חייב במזונותיו, אף אשתו ובניו רבי חייב במזונותיהם. יכול אפילו נשא אשה שלא מדעת רבו, תלמוד לומר הוא ואשתו ובניו מה הוא מדעת רבו אף אשתו ובניו מדעת רבו (כתוב בפסוק ויצאה אשתו עמו). ושב אל משפחתו, אמר רבי אליעזר בן יעקב במי הוא מדבר אם במוכר עצמו הרי כבר אמור, אם בנרצע הרי כבר אמור, הא ין הכתוב במדבר אלא במכרוהו בית דין שתים ושלש שנים לפני היובל שהיובל מוציא, סד"א מוכר עצמו דלא עבד איסורא, אבל מכרוהו בית דין דעבד איסורא אימא נקנסיה קמ"ל (כתוב לעיל בפסוק ושבתם איש אל אחוזתו). (רבי אליעזר בר יודן) [אמר ר' אלעזר יודן בריבי] היה דורש אין רוצעין אלא במילתא, וחכי אם אין עבד עברי כהן רצע מפני שנעשה בעל מום. ויעשה בעל מום, א"ק ושב אל משפחתו למוחזק שבמשפחתו: