Quotation_auto על ירמיהו 34:5

רבי יוסי הגלילי אומר אחר שהכתוב שוקל מעשה ארץ מצרים למעשה ארץ כנען ומעשה ארץ כנען למעשה ארץ מצרים למה זכו כנענים שישבו על ארצם ארבעים ושבע שנים שנאמר ווחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים מפני שכבדו את אברהם אבינו שאמרו לו נשיא אלקים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבור את מתך. רבן שמעון בן גמליאל אומר הרי הוא אומר האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה בני אדם שכבדו את אברהן אבינו זכו שתשקוט עליהם הארץ אי כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו יכול לא יבנו בנינים ולא יטעו נטיעות כמותן. תלמוד לומר ובחוקותיהם לא תלכו לא אמרתי אלא בחקים החקוקים להם ולאבותיהם ולאבות אבותיהם. מה היו עושין האיש נושא (על) לאיש ואשה (על) לאשה ואשה נשאת לשנים והאיש נושא אשה ובתה לכך נאמר ובחקותיהם לא תלכו. תניא מקרעין על המת ולא מרדכי האמורי. אמר ר' אלעזר בן עזריה שמעתי שהמקרע על המת יותר מדאי לוקה משום בל תשחית. ר' יוחנן קרי למאניה מכבותי. רב חסדא מדלי להו למאניה כי אזיל בי היזמי והיגיכא אמר זה מעלה ארוכה וזה אינו מעלה ארוכה. מצית הנהרגים מתיזים את ראשו בסייף כדרך שהלכות עושה. רבי יהודה אומר ניוול הוא לו אלא מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ, א"ל אין מנוולת מזו. א"ל ר' יהודה לחכמים אף אני יודע שמיתה מנוולת היא אבל מה אעשה שהרי אמרה תורה ובחקותיהם לא תלכו. ורבנן כיון דכתיב סייף באורייתא לאו מינייהו גמרינן דאי לא תימא הכי הא דתניא שופרין על המלכים ולא מרדכי האמורי היכי שרפינן והכתליב ובחקותיהם לא תלכו אלא כיון דכתיב שרפה באורייתא בשלום תמות ובמשרפו' אבותיך וגו' ישרפו לך לאו מינייהו גמרינן הא נמי כיון דכתיב סייף באורייתא לאו מינייהי גמריני. תניא היה מהלך בספינה ואין לו מקום בספינה לשחוט מוציא ידו חוץ לספינה ושוחט ודם שותת ויורד על דופני הספינה ואין שוחטין לגומא כל עיקר. והרוצה לנקר חצרו כיצד הוא עושה עושה מקום חוץ לגומא ושוחט ודם שותת ויורד לגומא. ובשוק לא יעשה כן משום שנאמר ובחקותיהם לא תלכו. ואם עשה כן צריך בדיקא אחריו:

רבי יוסי הגלילי אומר אחר שהכתוב שוקל מעשה ארץ מצרים למעשה ארץ כנען ומעשה ארץ כנען למעשה ארץ מצרים למה זכו כנענים שישבו על ארצם ארבעים ושבע שנים שנאמר ווחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים מפני שכבדו את אברהם אבינו שאמרו לו נשיא אלקים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבור את מתך. רבן שמעון בן גמליאל אומר הרי הוא אומר האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה בני אדם שכבדו את אברהן אבינו זכו שתשקוט עליהם הארץ אי כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו יכול לא יבנו בנינים ולא יטעו נטיעות כמותן. תלמוד לומר ובחוקותיהם לא תלכו לא אמרתי אלא בחקים החקוקים להם ולאבותיהם ולאבות אבותיהם. מה היו עושין האיש נושא (על) לאיש ואשה (על) לאשה ואשה נשאת לשנים והאיש נושא אשה ובתה לכך נאמר ובחקותיהם לא תלכו. תניא מקרעין על המת ולא מרדכי האמורי. אמר ר' אלעזר בן עזריה שמעתי שהמקרע על המת יותר מדאי לוקה משום בל תשחית. ר' יוחנן קרי למאניה מכבותי. רב חסדא מדלי להו למאניה כי אזיל בי היזמי והיגיכא אמר זה מעלה ארוכה וזה אינו מעלה ארוכה. מצית הנהרגים מתיזים את ראשו בסייף כדרך שהלכות עושה. רבי יהודה אומר ניוול הוא לו אלא מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ, א"ל אין מנוולת מזו. א"ל ר' יהודה לחכמים אף אני יודע שמיתה מנוולת היא אבל מה אעשה שהרי אמרה תורה ובחקותיהם לא תלכו. ורבנן כיון דכתיב סייף באורייתא לאו מינייהו גמרינן דאי לא תימא הכי הא דתניא שופרין על המלכים ולא מרדכי האמורי היכי שרפינן והכתליב ובחקותיהם לא תלכו אלא כיון דכתיב שרפה באורייתא בשלום תמות ובמשרפו' אבותיך וגו' ישרפו לך לאו מינייהו גמרינן הא נמי כיון דכתיב סייף באורייתא לאו מינייהי גמריני. תניא היה מהלך בספינה ואין לו מקום בספינה לשחוט מוציא ידו חוץ לספינה ושוחט ודם שותת ויורד על דופני הספינה ואין שוחטין לגומא כל עיקר. והרוצה לנקר חצרו כיצד הוא עושה עושה מקום חוץ לגומא ושוחט ודם שותת ויורד לגומא. ובשוק לא יעשה כן משום שנאמר ובחקותיהם לא תלכו. ואם עשה כן צריך בדיקא אחריו:

וישם לך שלום. שלום בכניסתך, שלום ביציאתך, שלום עם כל אדם. שאלה בלוריא הגיורת את רבן גמליאל כתיב אשר לא ישא פנים וכתיב ישא ה' פניו אליך, נטפל לה רבי יוסי הכהן, אמר לה אמשול לך משל, למה הדבר דומה לאדם שנושה בחברו מנה וקבע לו זמן לפני המלך ונשבע לו בחיי המלך, הגיע זמן ולא נתן לו כלום, בא לפייס את המלך ואמר לו עלבוני מחול לך לך ופייס את חברך, הכא נמי כאן בעבירות שבין אדם לחברו כאן בעבירות שבין אדם למקום, עד שבא רבי עקיבא ולמד, כאן קודם גזר דין כאן לאחר גזר דין. רבי (חנניה) [חנינא] סגן הכהנים אומר וישם לך שלום בביתך. רבי נתן אומר זה שלום מלכות בית דוד שנאמר למרבה המשרה ולשלום אין קץ. (רבי אומר) [ד"א] זה שלום תורה שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. גדול השלום ששינה [הקב"ה] במעשה שרה שנא' ואני זקנתי. גדול השלום ששינה הקבה" מפני השלום. גדול השלום ששם שנכתב בקדושה אמר המקום ימחה על המים בשביל שלום, להטיל שלום בין איש לאשתו. ר' אליעזר [בנו של רבי אלעזר] הקפר אומר גדול השלום שאפילו ישראל עובדין ע"ז ושלום ביניהן, כביכול אמר הקב"ה אין השטן נוגע בהן שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו, אבל משנחלקו מה נאמר בהן חלק לבם עתה יאשמו יערוף מזבחותם ישדד מצבותם, הא גדול השלום ושנואה המחלוקת. גדול השלום שאפילו בשעת מלחמה צריכין שלום, שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה (לתפשה) וקראת אליה לשלום, וכתיב ואשלח מלאכים וגו', וכתיב ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח וגו' ועתה השיבה אתהן בשלום. גדול השלום שאפילו מתים צריכין שלום, שנאמר ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה, ואומר בשלום תמות ובמשרפו אבותיך וגו'. גדול השלום שניתן לעושי תשובה שנאמר בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו. גדול השלום שניתן בחלקן של צדיקים שנאמר יבא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכחו. גדול השלום שלא ניתן בחלקן של רשעים שנאמר אין שלום אמר ה' לרשעים. גדול השלום שניתן לא הבי תורה שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך גדול השלום שניתן לענוים שאמר וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. [גדול השלום שניתן לעושי צדקה והיה מעשה הצדקה שלום]. גדול השלום ששמו של הקב"ה קרוי שלום, שנאמר ויקרא לו ה' שלום. רבי (חנניה) [חנינא] סגן הכהנים אומר גדול השלום ששקול נגד כל מעשה בראשית שנאמר יוצר אור ובורא חשך עושה שלום. גדול השלום שהרי עליונים צריכין שלום שנאמר עושה שלום במרומיו, והלא דברים ק"ו ומה אם במקום שאין איבה ושנאה ובעלי דבבא צריכין שלום, ק"ו למקום שיש בו כל המדות הללו. גדול השלום שניתן לצדקים שבשעה שהן נפטרין מן העולם שלש כתות של מלאכי שלום מקדימין אותן, הראשונה אומרת יביא שלום, השניה אומרת ינוחו על משכבותם, והשלישית אומרת הולך נכחו, ולא דין לצדיקים [אלא] שמיתתן ביד כבוד שנא' והלך לפניך צדקך כבוד ה', יאספך, ולא עוד אלא שהן מקלסים לפניהם ואומרים יביוא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכחו. גדול השלום שהוא נמנע מן הרשעים, שבשעה שהן מתים שלש כתות של מלאכי חבלה מקדימין אותן, הראשונה אומרת אין שלום, השניה אומרת מר ה' לרשעים השלישית אומרת למעצבה תשכבון, ולא דיין לרשעים [אלא] שמיתתן ביד מחבלים שנא' ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים, הדפוהו מאור אל חשך ומתבל ינדוהו, יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך ה' דוחה, ולא עוד אלא שהם מתקנטרין לפניהם, ואומר אין שלום אמר ה' למעצבה תשכבון.